Cholesterol/Lipid disorders

נקודות מרכזיות בהנחיות העדכניות מטעם ה-AHA/ACC לאיזון פרופיל השומנים בדם (מתוך הנחיות ה-ACC/AHA)

הנחיות עדכניות מטעם ה-AHA/ACC לאיזון פרופיל השומנים בדם משנת 2018 הרחיבו את נושא הטיפול התרופתי למניעה ראשונית בכלל קבוצות הגיל וכללו שינויים גם בסיווג מטופלים לטיפול למניעה שניונית.

להלן חמשת הנושאים המרכזיים בהנחיות העדכניות:

1)     חשיבות מרכזית לשינויים באורח החיים לאורך החיים

ההמלצות העדכניות כוללות התייחסות גם לילדים (גילאי 0-18 שנים). התערבויות לשינוי אורח החיים כוללות שינויים תזונתיים, בקרת משקל, פעילות גופנית סדירה ואי-שימוש בטבק. ההנחיות תומכות באורח חיים בריא כבסיס למניעה ואיזון גורמי סיכון למחלה טרשתית לאורך החיים.

2)     התועלת של תוספת טיפול מעבר לסטטינים בחולים בסיכון גבוה מאוד

מאחר ובחולים בסיכון האבסולוטי הגבוה ביותר צפויה תועלת לטיפול הכי אגרסיבי להפחתת LDL, ההנחיות העדכניות זיהו קבוצת חולים בסיכון גבוה מאוד בקרב המיועדים לטיפול למניעה שניונית. במידה וטיפול בסטטינים במינון נסבל מקסימאלי ושינוי אורחות חיים לא הובילו לערכי LDL נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל, יש לשקול תוספת טיפול. Ezetimibe מומלץ כקו-טיפול ראשון, כאשר ניתן לשקול טיפול במעכבי PCSK9 (Alirocumab או Evolocumab).

ההנחיות ממליצות גם על סף LDL של 100 מ”ג/ד”ל בחולים נבחרים בסיכון גבוה באלו עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית. גם בחולים אלו תתכן תועלת לטיפול תרופתי נוסף, במידה וסטטינים אינם מובילים להשגת יעד LDL של מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל.

3)     דיון בין הרופא והמטופל בטרם החלטה על הטיפול

בהנחיות העדכניות מדגישים שוב את חשיבות הדיונים אודות הסיכון בין הרופא והמטופל בכל קבוצות הגיל. ההנחיות מציעות גישה בת שלושה שלבים במטרה לסייע להבהיר למטופלים את הסיכון: הצעד הראשון כולל חישוב של הסיכון של המטופל למחלה קרדיווסקולארית בתוך 10 שנים; לאחר מכן, יש לזהות גורמים נוספים המעלים את הסיכון של המטופל הפרטני; לבסוף, יש לקבוע את מדד הסידן בעורקים הכליליים  (כפי שנדון בסעיף הבא).

4)     מדד CAC עשוי לסווג מחדש חולים בסיכון גבולי או בינוני כאשר ההחלטה אינה ברורה

קביעת מדד CAC (Coronary Artery Calcification) הינה הצעד האחרון בגישה בת שלושה שלבים להצגת חשיבות הטיפול לאיזון פרופיל השומנים למטופלים בגילאי 40-75 שנים. למרות שהבדיקה אינה מומלצת באופן גורף, שני מחקרים באיכות גבוהה העידו כי מדד CAC עשוי לסייע בחולים נבחרים בסיכון בינוני, בהם ההחלטה אודות הטיפול אינה ברורה. מדד זה עשוי לזהות חולים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לתועלת של טיפול או מקרים בהם ניתן לחסוך את הטיפול בסטטינים.

5)     אין לדחות בדיקות סקר וטיפול בהיפרכולסטרולמיה משפחתית

ההנחיות העדכניות מדגישות את חשיבות זיהוי חולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית בכל גיל. לאחר זיהוי חולה כזה, יש להשלים בדיקות סקר של קרובי המשפחה לזיהוי חולים נוספים. ההנחיות אינן ממליצות על שימוש במחשבוני סיכון במטרה לקבוע התאמה לטיפול בסטטינים כמניעה ראשונית בחולים מעל גיל 75 שנים מאחר ודרושים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, ההנחיות תומכות בתועלת של טיפול בסטטינים למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    בחולים עם מחלת צליאק שכיחות גבוהה של אוסטיאופורוזיס ושברים, כאשר מדד FRAX (או Fracture Risk Assessment Tool) עשוי לסייע בהערכת בריאות העצם באוכלוסיית חולים זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scandinavian Journal of Gastroenterology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 593 מבוגרים מבריטניה עם מחלת צליאק מוכחת בביופסיה. כל המשתתפים עברו בדיקת Dual-Energy X-ray […]

  • תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open עולה קשר בין מדדי דלקת ופעילות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים שאינם תחת טיפול ביולוגי, אך בקרב אלו תחת טיפול ב-Biologic DMARDS, רמז להשפעה מגנה אפשרית של טיפול ביולוגי מפני מחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, גם במקרים בהם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה