החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה קלינית (AACE) והקולג’ האמריקאי לאנדוקרינולוגיה ((ACE הקדימו את האיגודים הקרדיולוגים ופרסמו עדכון להנחיות הטיפול בכולסטרול, בעקבות ממצאי מחקר ה-FOURIER .
ההנחיות החדשות חוזרות לשיטת קביעת יעדי ה-LDL-C , בניגוד להנחיות ה-AHA וה-ACC משנת 2013 שהסירו את יעדי ה-LDL-C .
בהנחיות החדשות של ACE וה-AACE הוגדרו רמות יעד של מרקרים ליפידיים כדלקמן :
· למטופלים ברמת סיכון קיצונית < mg/dL55 ל-LDL-C , non-HDL < 80 mg/dL, apolipoprotein B (apoB) < 70 mg/dL
· למטופלים ברמת סיכון גבוהה מאוד < 70 mg/dL, non-HDL < 80 mg/dL, apoB < 80 mg/dL
· למטופלים ברמת סיכון גבוהה/בינונית < mg/dL 100, non-HDL < 130 mg/dL, apoB < 90 mg/dL
· למטופלים ברמת סיכון נמוכה < mg/dL 130 , , non-HDL < 160 mg/dL
מחברי ההמלצות טוענים שגישת יעדי ה-LDL-C היא מאוד שימושית ומספקת תמריצים מצויינים הן למטופלים והן למטפלים.
רמת סיכון קיצונית הוגדרה ע”פ הפמרטרים הבאים:
· מחלת טרשת עורקים מתקדמת (ASCVD) לרבות תעוקה לא יציבה במטופלים שהשיגו כבר LDL-C מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל.
· אבחנה מבוססת של מחלה קרדיווסקולרית במטופלים עם סוכרת, מחלת כליות כרונית (CKD) בשלב 3/4 או היפרכולסטרולמיה הטרוזיגוטית משפחתית (HeFH).
· הסטוריה של ASCVD מוקדם (בגברים לפני גיל 55, בנשים לפני גיל 65) .
רמת סיכון מאוד גבוהה הוגדרה ע”י הפרמטרים הבאים:
· אישפוז בשל אירוע קורונרי חד, היצרות בקרוטיד או טרשת עורקים היקפית, סיכון לאירוע קרדיווסקולרי ל-10 שנים מעל 20%
· סוכרת או CKD בדרגה 3/4 עם גורם סיכון אחד נוסף ומעלה.
- HeFH.
רמת סיכון גבוהה הוגדרה ע”י הפרמטרים הבאים:
· שני גורמי סיכון ומעלה וסיכון 10 שנתי לאירוע קרדיווסקולרי של בין 10%-20%
· סוכרת או CKD בדרגה 3/4 ללא גורמי סיכון נוספים.
יעדי הליפידים לרמת סיכון בינונית זהים לאלה של הסיכון הגבוה. הגדרת רמת סיכון בינונית לפי שני גורמי סיכון ומעלה ורמת סיכון קרדיווסקולרי ל-10 שנים מתחת ל-10% .
רמת סיכון נמוכה הוגדרה כ-0 גורמי סיכון .
לצורך חישוב הסיכון הקרדיווסקולרי ה-10 שנתי ה-AACE/ACE מציעים להשתמש באחד מתוך 4 מחשבוני הסיכון : Framingham Risk Assessment Tool, ASCVD Risk with Coronary Artery Calcification Calculator, Reynolds Risk Score, או United Kingdom Prospective Diabetes Study (UKPDS) risk engine .
במסיבת העיתונאים שקיימו ראשי החברות הם ציינו את מחקר ה-IMPROVE IT שהיווה את קצה הקרחון, וכעת את מחקר ה-FOURIER שהוכיחו כי הגישה לפיה ככל שה-LDL-C נמוך יותר, ללא תלות בסוג הטיפול , הסיכון הקרדיווסקולרי קטן יותר.
אחת הסוגיות שנדונו במסגרת מסיבת העיתונאים היא סוגיית העלות. להערכת ראשי ה-AACE/ACE למטופלים בסיכון קיצוני, כלומר של עד כ-45%-50% לאירוע קרדיווסקולרי תוך 5 שנים, נראה שהטיפול במעכבי ה-PCSK9 יהיה עם עלות / תועלת מקובלת.
Endocr Pract. 2017;23:479-497. Article
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!