Cholesterol/Lipid disorders

האם טיפול בסטטינים מוביל לשינויים בתפקוד המוח? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ACC (American College of Cardiology) עלו מדדים דומים במספר מבחנים נוירו-פסיכולוגיים בחולים שלא טופלו בעבר בסטטינים ונטלו Atorvastatin במינון 80 מ”ג ביום למשך שישה חודשים ובאלו שטופלו בפלסבו תואם.

מחקר STOMP (Effects of Statins on Muscle Performance) המקורי נועד לבחון תופעות לוואי במערכת השרירים על-רקע הטיפול התרופתי ב-420 מתנדבים בריאים. הסקירה החדשה בחנה 150 משתתפים שטופלו במינון גבוה של Atorvastatin (66 משתתפים) או פלסבו (84 משתתפים).

מעבר למבחנים ושאלונים ששימשו להערכת המשתתפים, הושלמו בדיקות fMRI (Functional Magnetic Resonance Imaging) למדידת הפעלה עצבית ב-77 מהמשתתפים במהלך משימת זיכרון עבודה ושוב במהלך משימת זיכרון תרשים. כל הבדיקות הושלמו לאחר שישה חודשים תחת תרופת המחקר ושוב חודשיים לאחר הפסקת התרופה.

מניתוח התוצאות בתת המחקר של STOMP עלו הבדלים קטנים אך מובהקים בין דפוסי ההפעלה בשני אזורים במוח. בזמן נטילת תרופת המחקר, בקבוצת הפלסבו תועדה הפעלה מוגברת של אזור פוטמן/סטריאטום דורסאלי במהלך משימת זיכרון מילולית, בהשוואה לאלו שנטלו Atorvastatin. עם זאת, לאחר חלוף השפעת התרופה, בקבוצת ההתערבות תועדה הפעלה גדולה יותר באזור זה.

בזמן נטילת תרופת המחקר, בקבוצת המטופלים ב-Atorvastatin תועדה הפעלה רבה יותר באזור Precuneus דו-צדדית במהלך משימת זיכרון תרשים, בהשוואה לקבוצת הפלסבו אך גם דפוס זה נסוג לאחר הפסקת התרופה.

החוקרים מודים כי אינם משוכנעים במשמעות הממצאים ומדגישים כי אין עדות משכנעת להפרעה מדידה בתפקוד זיכרון מילולי ולא-מילולי עקב טיפול בסטטינים. הם מוסיפים כי למרות שהממצאים הצביעו על הבדלים קלים בדפוסי פעולה של המוח, ההשלכות הקליניות אינן ברורות ודרושים מחקרים גדולים וממושכים יותר.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • טיפול בתרופות להגנה על רירית הקיבה עשוי למנוע פגיעה במעי משנית לטיפול ב-NSAID או אספירין (J Clin Gastroenterol)

    טיפול בתרופות להגנה על רירית הקיבה עשוי למנוע פגיעה במעי משנית לטיפול ב-NSAID או אספירין (J Clin Gastroenterol)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology עולה כי Misoprostol הינו טיפול יעיל מאוד למניעת נזקים למעי דק משנית לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) או אספירין, בעוד ש-Rebamipide מציע הגנה מתונה מפני נזקים אלו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד חולים מטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים או אספירין למניעת מחלות לב וכלי דם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה