שיעור המרשמים לטיפול בסטטינים משתנים משמעותית לפי גיל המטופלים עם דיסלפידמיה חמורה, כאשר באלו מתחת לגיל 40 שנים היקף המרשמים קטן יותר משמעותית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology.

החוקרים כותבים כי מהממצאים עולה כי בחולים עם רמות כולסטרול מוגברות באופן חמור, מרשם לטיפול קו-ראשון ניתן בשני-שליש מהמקרים. עם זאת, בחולים עם היסטוריה של אירוע לבבי ו/או סוכרת, השיעורים גבוהים עוד יותר ומגיעים ל-93% מהחולים עם כל שלוש המחלות.

במסגרת המחקר נבחנו נתונים מ-360 מרכזים רפואיים ברחבי ארצות הברית, שכללו את כלל החולים בגילאי 20-75 שנים עם נתוני ריכוז LDL וניפוקי תרופות בין 1 ביולי, 2013 ועד 31 ביולי, 2016.

הם הגדירו טיפול בסטטינים ככל טיפול בסטטינים בכל מינון במהלך תקופת המחקר בחולים עם ריכוז LDL של 190 מ”ג/ד”ל ומעלה, בחולים עם סוכרת וריכוז LDL של מעל 70 מ”ג/ד”ל וחולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

החוקרים מצאו כי בקרוב ל-110,000 (3.8%) מבין 2,884,260 חולים עם פרופיל שומנים שענה על הסף שנקבע תועד ריכוז LDL של 190 מ”ג/ד”ל ומעלה. עם זאת, במחקר זה, שיעור המרשמים לטיפול בסטטינים השתנה לפי הגיל. השיעורים הגיעו ל-32% באלו בשנות השלושים לחייהם, 47% בחולים בשנות הארבעים לחייהם ו-61% באלו בשנות החמישים לחייהם.

גיל 40 ומעלה זוהה כגורם המנבא המשמעותי ביותר למרשם לטיפול בסטטינים (יחס סיכויים מתוקן של 2.87), לאחריו מין זכר (1.08) ותשלום עצמי (1.16). בסיכומו של דבר, בחולים עם דיסליפידמיה חמורה אך ללא סוכרת או מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, שיעור המרשמים לסטטינים עמד על 66%. מנגד, שיעור המרשמים לסטטינים עמד על 69% בחולים עם סוכרת אך ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית ועל 68% בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית אך ללא סוכרת.

החוקרים מצאו כי 25% מהחולים עם רמות LDL חמורות (מעל 250 מ”ג/ד”ל ומעל 300 מ”ג/ד”ל) לא קיבלו טיפול בסטטינים. שיעור המרשמים לסטטינים בחולים עם LDL של 190 מ”ג/ד”ל ומעלה ועם סוכרת או מחלה קרדיווסקולארית טרשתית הגיע ל-84%, בעוד שהשיעור בחולים עם כל שלוש ההפרעות עמד על 93%.

JAMA Cardiol 2017

לידיעה במדסקייפ