Cholesterol/Lipid disorders

אז כמה באמת סובלים מתופעות לוואי עקב טיפול בסטטינים ? סקירה מקיפה ב-LANCET מנסה לתת תשובה חד משמעית (Lancet)

סקירת נתוני בטיחות ויעילות תרופות ממשפחת סטטינים נועדה לסייע לרופאים ולמטופלים לקבל החלטה מושכלת בנושא שנוי במחלוקת ופותחת פצעים ישנים.

השליש הראשון של הסקירה מתמקד בפן האקדמי ויתרונות ומגבלות עדויות ממחקרים לא-אקראיים, אך בהמשך המסמך דנים הכותבים בתועלת של סטטינים, שלא זכתה להערכה מספקת, אל מול הסיכונים הכרוכים בטיפול להם ניתן דגש מופרז.

הכותבים טוענים כי אותה תופעת “אי-סבילות” לטיפול בסטטינים המתועדת בעד 20% מהחולים אינה זוכה לתמיכה של עדויות בקנה מידה גדול ממחקרים אקראיים כאשר לדברי החוקרים, הטיפול בסטטינים נמצא לא פחות בטוח ממתן פלסבו.

מהחישובים שערכו החוקרים ערולה כי הטיפול ב-10,000 חולים למשך חמש שנים בסטטינים יעילים דוגמת Atorvastatin במינון 40 מ”ג ביום צפוי להוביל לכחמישה מקרים נוספים של כאבי שרירים (אחד מאלו יתקדם לרבדומיוליזיס), 50-100 מקרים של סוכרת ו-5-10 מקרים של אירוע מוחי המורגי.

במהלך שנה וחצי החוקרים עבדו על הסקירה בנסיון לעשות סדר בנוגע לטיפול בסטטינים. המחלוקת באשר לאי-סבילות של סטטינים ושיעורי מיופתיה צצה רק ב-2-3 שנים האחרונות כאשר יצרנים החלו לשיווק תרופות חדשות ויקרות יתר להפחתת רמות כולסטרולף דוגמת מעכבי PCSK9 לחולים המסווגים ככאלו שאינם סובלים את הטיפול בסטטינים.

הכותבים מסבירים כי יש דיווחים במימון חברות תרופות אודות אי-סבילות לסטטינים, דוגמת דו”ח ה-European Atherosclerosis Society שקיבל מימון מיצרני מעכבי PCSK9, ולמעשה המפגשים תואמו על-ידי גוף מסחרי במימון היצרנים.

הכותבים מציינים כי כל השפעה שלילית של תופעות לוואי של סטטינים על אירועים וסקולאריים מג’וריים נלקחה בחשבון בהערכות התועלת האבסולוטית של הטיפול התרופתי. התועלת הנ”ל תלוי בסיכון האבסולוטי של המטופל לאירועי טרשת עורקים והפחתה אבסולוטית בריכוז LDL, אך ניתן לצפות כי חמש שנות טיפול בסטטינים המביאים להפחתת רמות LDL ב-2 מילימול/ליטר (77 מ”ג/ד”ל) ימנעו אירוע וסקולארי מג’ורי בכ-1,000 מבין 10,000 חולים המקבלים את הטיפול למניעה שניונית וב-500-10,000 מטופלים במסגרת מניעה ראשונית, עם צפי לתועלת גדולה יותר עם טיפול ממושך בסטטינים.

בעוד שחלק גדול מתופעות הלוואי (דוגמת מיופתיה) הן הפיכות ללא השפעה שיירית עם הפסקת סטטינים, ההשפעות של התקפי לב ואירועים מוחיים הן לעיתים קרובות בלתי-הפיכות.

Lancet 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה