Cholesterol/Lipid disorders

סקירה להערכת חשיבות שומנים במחלות לב וכלי דם (Lancet)

לקראת כינוס ה-ESC (European Society of Cardiology), מומחים הסבו את תשומת הלב שלהם לנושא חשיבות רמות השומנים בדם, כולל LDL, HDL וטריגליצרידים, במקרים של מחלות לב וכלי דם. שלושה מאמרים, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Lancet, שופכים אור על הידוע אודות הקשר בין רמות השומנים בדם ומחלת לב כלילית, וכן מתייחסים לסוגיות שנותרו ללא מענה עד כה.

במאמר הראשון הסדר מציגים חוקרים מבוסטון את המחלוקת בנוגע לכולסטרול מסוג LDL. למרות מחקרים ביולוגיים, גנטיים ואפידמיולוגיים שהוכיחו את התועלת של הפחתת רמות LDL, עדיין אין תשובה חד משמעית בנושא. המחלוקת נובעת בחלקה מהנחיות חדשות לאיזון רמות השומנים בדם, שלאחרונה זנחו את יעדי כולסטרול מסוג LDL, לטובת טיפול בחולים בסטטינים במינון בינוני או גבוה, בהתאם לסיכון הבסיסי שלהם. בעקבות פרסום ההנחיות החל דיון בנוגע להיקף הירידה המבוקש ברמות LDL והחשיבות של יעדי כולסטרול בעקבות טיפול בסטטינים.

הסקירה בוחנת גם את מקומם של טיפולים אחרים להפחתת רמות LDL. בשלב זה, עד שיהיו עדויות נוספות בנושא, יש להגביל את השימוש תרופות שאינן סטטינים, כולל Ezetimibe, כמומלץ בהנחיות.

ידוע כי לסטטינים השפעה נוגדת-דלקת ותרופות אלו מביאות להפחתה דרמטית בשיעור האירועים הוסקולאריים ויש להרחיב את השימוש בתרופות אלו כתוספת לדיאטה, פעילות גופנית והרגלי עישון.

במאמר שני, חוקרים מפילדלפיה והולנד התייחסו לשאלת HDL, סוגיה שהתמודדה עם מספר מכשולים בשנים האחרונות. לדוגמא, שני מחקרים גדולים, AIM-HIGH ו-HPS2-THRIVE, לא הצליחו להוכיח כל תועלת להעלאת רמות HDL עם Niacin, כאשר גם לטיפול ב-Tocetrapib ו-Dalcetrapib היו תוצאות מאכזבות.

בסקירת היפותזת HDL העיקרון לפיו העלאת רמות HDL צפויה להביא להפחתת הסיכון למחלת לב כלילית החוקרים מציינים כי בעוד שזוהה קשר הפוך בין רמות HDL ובין הסיכון למחלת לב כלילית והסיכון למחלות לב וכלי דם, מחקרים גנטיים לא תמכו בקשר זה. בנבדקים עם מוטאציות גנטיות המובילות לריכוזים נמוכים של HDL, אין סיכון מגבר למחלה כלילית.

למרות שלכל המחקרים הללו חסרונות שונים, משילוב הנתונים עולה כי להעלאת ריכוז HDL עצמה אין בהכרח יתרון קרדיווסקולארי או השפעה מועילה על מחלת לב כלילית.

החוקרים מסיטים את תשומת הלב להיפותיזת תפקוד HDL, הרעיון לפיו חלקיקי HDL עצמם אינם מספקים הגנה מפני טרשת עורקים, אלא כי החשיבות הרבה היא לתפקוד של החלקיקים, דוגמת היכולת לעודד סילוק כולסטרול ולהפוך את מעבר כולסטרול.

לסיום, במאמר שלישי מדנמרק בחנו חוקרים את חשיבות טריגליצרידים במחלות לב וכלי דם. הם מציינים כי אין מחקרים קליניים רבים להערכת התועלת הקרדיווסקולארית של הפחתת רמות טריגליצרידים, אך למרות זאת, מחקרים קליניים חדשים בוחנים תרופות חדשות בהקשר זה. העניין המחודש בנושא נובע ממחקרים אפידמיולוגיים וגנטיים שמצאו כי עליה ברמות טריגליצרידים, שיירי כולסטרול, או ליפופרוטאינים עתירי טריגליצרידים, עשויה להגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

Lancet 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    מתן זריקה חד-שבועית של Tirzepatide הפחיתה באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בחולים עם טרום-סוכרת ועודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר SURMOUNT 1, כפי שדווח על-ידי חברת אלי לילי. מחקר SURMOUNT 1 כלל 2,539 מבוגרים עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה) או עודף-משקל עם לפחות סיבוך אחת משנית […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    בחולים עם מחלת צליאק שכיחות גבוהה של אוסטיאופורוזיס ושברים, כאשר מדד FRAX (או Fracture Risk Assessment Tool) עשוי לסייע בהערכת בריאות העצם באוכלוסיית חולים זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scandinavian Journal of Gastroenterology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 593 מבוגרים מבריטניה עם מחלת צליאק מוכחת בביופסיה. כל המשתתפים עברו בדיקת Dual-Energy X-ray […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Palopegteriparatide לטיפול בהיפופאראתירואידיזם (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Palopegteriparatide לטיפול בהיפופאראתירואידיזם (מתוך הודעת ה-FDA)

    פרו-תרופה של הורמון פאראתירואיד שפותחה לטיפול בחולים עם היפופאראתירואידיזם אושר לשימוש על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration), כך על-פי הודעה לעיתונות של חברת התרופות Ascendis Pharma. המומחים מסבירים כי Palopegteriparatide הינה תרופה הניתנת פעם ביום ומטרתה לספק חשיפה רציפה להורמון פאראתירואיד לאורך 24 שעות. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה