בחודש נובמבר האחרון פרסמו איגודי ה-ACC/AHA הנחיות קליניות חדשות לאיזון רמות השומנים בדם וההמלצות היו כה שונות מהנחיות ATP III NCEP, עד ששמונה חודשים לאחר פרסומן עדיין קיים בלבול רב בקרב אנשי צוות רפואי.
מעבר לשינוי בהנחיות, הבלבול בכל הנוגע לטיפול ברמות שומנים בדם גדל לאור נוכחות הנחיות קליניות אחרות, כולל הנחיות מאירופה ומקנדה, המייעצות גם על טיפול בחולים בסיכון למחלות לב וכלי דם על-רקע טרשת עורקים.
לאור הבלבול והמחלוקת בנושא, החוקרים פרסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מאמר סקירה עדכני בנוגע להנחיות הקליניות לטיפול בסיכון על-רקע רמות LDL. במאמר מסכמים הכותבים את ההנחיות הקליניות הקיימות מטעם איגודים שונים באירופה, ארצות הברית וקנדה, כמו גם הנחיות קליניות בנושא שומנים בדם בנשים, ילדים, מתבגרים וחולים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית. המטרה היא לספק תמונה ברורה יותר של נקודות הדמיון וההבדלים בין ההנחיות השונות.
ההנחיות מטעם ACC/AHA בנוגע לאיזון רמות שומנים בדם פורסמו בנובמבר 2013 והמליצו על טיפול בסטטינים במסגרת מניעה ראשונית ומניעה שניונית בארבע קבוצות מטופלים מג’וריות. ארבע קבוצות אלו נבחרו מאחר ומחקרים אקראיים ומבוקרים מצאו כי התועלת של הטיפול עולה על הסיכון לאירועים חריגים. ארבע הקבוצות כוללות חולים עם טרשת עורקים קלינית של הלב וכלי הדם; חולים עם ערכי LDL של 190 מ”ג לד”ל ומעלה, דוגמת אלו עם היפרכולסטרולמיה משפחתית; חולים עם סוכרת בגילאי 40-75 שנים עם ערכי LDL בטווח 70-189 מ”ג לד”ל וללא עדות לטרשת עורקים של הלב וכלי הדם; וחולים ללא טרשת עורקים של הלב וכלי הדם או סוכרת, אך עם רמות LDL בטווח 70-189 מ”ג לד”ל וסיכון לטרשת עורקים של הלב וכלי דם של 7.5% ומעלה בתוך עשר שנים.
הנחיות אלו ממליצות גם על טיפול בסטטינים במינון בינוני או גבוה, בתלות בסיכון של המטופל.
המומחים מסבירים כי למרות שהנחיות אלו אינן כוללות יעדי טיפול ספציפיים, LDL עודנו יעד הטיפול, בדומה להנחיות קליניות אחרות. מרבית ההנחיות האחרות ממשיכות לטפל ליעדי LDL ספציפיים, בתלות בסיכון של המטופל ובאוכלוסיות מסוימות מועדף טיפול בסטטינים במינון נמוך (ההנחיות בארצות הברית ממליצות על סטטינים במינון נמוך רק באלו בסיכון גבוה לתופעות לוואי של סטטינים).
מעבר לביקורת שהוטלה על ההנחיות החדשות, הן סללו את הדרך למתן טיפול בסטטינים ליותר ויותר מטופלים, בעיקר אלו ללא טרשת עורקים של הלב וכלי הדם. החוקרים מסבירים כי שני מחקרים בלתי-תלויים מצאו כי האלגוריתם המשמש לניבוי הסיכון לטרשת עורקים בלב ובכלי הדם בתוך עשר שנים הביא להערכת יתר של הסיכון ב-75-150% בשלושה מדגמים. המחשבון החדש להערכת הסיכון שונה ממדד FRS (Framingham Risk Score) ופותח ע”י פאנל מומחים מטעם ה-ACC/AHA. לכלי החדש מספר מגבלות במונחים של קבוצות אתניות, מאחר ותקף רק ללבנים לא-היספאנים ואפריקאים-אמריקאים לא-היספאנים.
עם זאת, באופן כללי, השימוש במחשבוני סיכון שונים בהנחיות שונות הוא הגיוני. יש לבחון ולאשר מחשבונים אלו בקבוצה של החולים עבורה פותחו.
Journal of the American College of Cardiology
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!