מתוצאות מחקר חדש עולה כי התחלת טיפול בסטטינים עקב ערכי כולסטרול גבוהים מלווה בהגברת צריכת הקלוריות בהיקף של כ-10% והגדלת צריכת שומן בהיקף של כ-14% במהלך תקופה של עשר שנים, זאת בהשוואה להעדר כל שינוי בהרגלי התזונה של אלו שלא החלו בטיפול בסטטינים.

בנוסף, החוקרים מדווחים כי באלו שהחלו טיפול בסטטינים נרשמה עליה גדולה יותר במדד מסת הגוף, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול להפחתת רמות השומנים בדם.

החוקרים התבססו על נתוני NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) ובחנו את מגמות הרגלי התזונה בקרב מטופלים בסטטינים ואלו שלא טופלו בסטטינים, בין השנים 1999 עד 2010. במהלך תקופה זו, שיעור החולים שנטלו סטטינים עלה מ-7.5% בשנת 1999 ל-16.5% בשנת 2010. מטופלים בסטטינים היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים ולבנים, ורמת השכלה נמוכה יותר. כמו כן, שיעור חולי הסוכרת היה גבוה יותר בקרב מטופלים בסטטינים.

בשנים 1999-2000, מטופלים בסטטינים צרכו 2,000 קילו-קלוריות ליום, עם צריכת שומן בהיקף של 71.7 גרם ליום, כאשר כמויות אלו היו נמוכות משמעותית מאלו שצרכו משתתפים שלא נטלו סטטינים. עם זאת, עד לשנת 2009-2010 נרשמה עליה משמעותית במספר הקלוריות שצרכו וכמות השומן שאכלו מטופלים בסטטינים, בעוד שהרגלי התזונה נותרו ללא שינוי באלו שלא נטלו תרופות להפחתת רמות השומנים בדם. בשנים 2009-2010 לא תואר הבדל משמעותית בכמות המזון שצרכו מטופלים בסטטינים ואלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי, ולא תואר כל הבדל בכמות השומן היומי. ממצאים דומים תוארו כאשר החוקרים הגבילו את הסקירה לצריכת שומן רווי וכולסטרול.

באשר להשמנת-יתר, נרשמה עליה של 1.3 ק”ג למטר בריבוע במדד מסת הגוף מ-1999-2000 עד 2009-2010 בקרב מטופלים בסטטינים ועליה של 0.4 ק”ג למטר בריבוע בקרב אלו שלא נטלו את הטיפול בסטטינים.

למרות שמדובר במחקר חתך, החוקרים סבורים כי ניתן להניח המטופל הממוצע הנוטל טיפול בסטטינים צורך כמות גדולה יותר של שומן וקלוריות, בהשוואה למטופל הממוצע שנטל סטטינים עשר שנים קודם לכן. כיום, ניתן רק לשער מהן הסיבות לשינויים אלו.

JAMA Intern Med 2014

לידיעה במדסקייפ