Cholesterol/Lipid disorders

השתלת סטנט בקרוטיד עשויה להיות חלופה אפשרית ובטוחה לניתוח ( ECR 2013 )


השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) היא חלופה אפשרית לניתוח אנדרטרוקטמיה ( endarterectomy) לטיפול בהיצרות סימפטומטית או להצרות חריפה לא סימפטומטית, כל עוד  המטופלים נבחרים בקפידה והפרוצדורה מבוצעת במרכזים רפואיים מנוסים, כך לפי מחקר חדש וארוך טווח שהוצג בקונגרס האירופאי לרדיולוגיה. 

הן ההליך הניתוחי והן השתלת הסטנט נחשבות לפרוצדורות בטוחות ויעילות, ולשתיהן שיעור דומה של סיבוכים, אומרים החוקרים.  השתלת סטנט בעורק הקרוטיד הופכת לפופולרית מאחר שהיא איננה פולשנית באותה מידה.

החוקרים מציינים כי ההליך הניתוחי לא מתאפשר תמיד, למשל במקרים בהם עבר המטופל התערבות ניתוחית קודמת בצוואר. עבור מטופלים כאלה ואחרים, טוענים החוקרים, השתלת הסטנט היא גישה אפשרית ומעשית. 

החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית בקרב 636 מטופלים שעברו השתלת סטנט בעורק התרדמה ושנוהל אחריהם מעקב של לפחות שישה חודשים. המטופלים שנכללו במחקר סבלו מהיצרות (סטנוזיס) של למעלה מ-50% והם היו סימפטומטיים.

 החוקרים טיפלו גם בחולים א-סימפטומטיים עם סטנוזיס של למעלה מ-80% וכן במטופלים עם סטנוזיס של מעל 50% שאצלם המשקע (הפלאק) היה לא סדיר ועם כיבים , ושהיו בסיכון גבוה לאירועים תרומבואמבוליים. 

ב-95% מהמטופלים נעשה שימוש במיכשור להגנה מוחית   (A cerebral protection device )  שנועד להוריד את הסיכון שהפרוצדורה תעורר אירוע תרומבואמבולי בשל שרידים תרומובטיים הנוצרים במהלך או מיד לאחר הפרוצדורה.

המשתתפים טופלו בתרופות לפי פרוטוקול הטיפול הסטנדרטי לפני ואחרי ההליך ההתערבותי. החוקרים כותבים כי כל ההליכים הסתיימו בהצלחה מבחינה טכנית, ושיעור התמותה לאחר 30 יום עמד על פחות מ-2%, ושל רה-סטנוזיס בסטנט, על % 1.3 . מצבי הרה-סטנוזיס תוקנו באמצעות אנגיופלסטיה או באמצעות השתלת סטנט מחדש. 

לאחר זמן מעקב ממוצע של 76.4 חודשים כ-70% מהמטופלים היו עדיין בחיים.

 לדברי החוקרים, ככל שמבצע ההליך היה מנוסה יותר, כך ירד הסיכון לסיבוכים נוירולגיים. במרכזים רפואיים המנוסים בביצוע השתלת הסטנט (כלומר, שביצעו למעלה ממאה התערבויות כאלו) הסיכון עמד על 3-4%, סיכון נמוך יותר מזה שנאמד ודווח במרכזים רפואיים פחות מנוסים.  יותר סיבוכים נוירולוגיים אירעו לחולים שלא היו סימפטומטיים (4.5% מול 1.9%), במטופלים מבוגרים מגיל 89  מאשר באלה הצעירים מ-80 (6.4% מול 2.7% בהתאמה) וכן במטופלים עם מורפולגית פלאק מורכבת יותר מאשר באלה עם פלאק יציב (6.1% מול 1% בהתאמה). 

החוקרים מסכמים כי ביצוע השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) הוא הליך מעשי בטיפול בפתולוגיה של העורק. הם מציינים כי ישנה חשיבות רבה להערכה מדויקת של המועמדים הפוטנציאלים להליך ההתערבותי. 

European Congress of Radiology (ECR) 2013: Abstract B-300. Presented March 8, 2013.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    מתחים במקום העבודה וחוסר איזון בין מאמץ ותגמול במקום העבודה עלולים להביא לעליה בסיכון להתפתחות הפרעות קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. להבנה טובה יותר של הקשר בין גורמי דחק פסיכו-סוציאליים במקום העבודה ובין היארעות פרפור פרוזדורים, החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי שכלל 5,926 משתתפים ממחקר […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: סטטינים מול טיפולים טבעיים

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום בפרק מיוחד ננסה לשבור מיתוס בטיפול בכולסטרול גבוה. בפרק הזה נדבר על הסטטינים, התרופות הקונבנציונליות להורדת כולסטרול, מול תוספי צמחים וטיפולים אלטרנטיביים. פרופסור רז יסייע לנו להבין את ההבדלים בין הגישות, מה הסיכונים ותופעות הלוואי הפוטנציאליות של השימוש בסטטינים והטיפולים הטבעיים, וננסה לענות על השאלה מדוע […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות HDL גבוהות מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Sci Rep)

    רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של HDL (או High-Density Lipoprotein) מלוות בסיכון מוגבר למחלת כליות בנשים עם סוכרת מסוג 2, אם כי לא תועד קשר דומה בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר הדוק בין רמות HDL נמוכות ובין הסיכון למחלת כליות משנית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה