Cholesterol/Lipid disorders

חולים רבים מקבלים טיפול בסטטינים אך מעטים מטופלים לערכי המטרה (מתוך כנס European Society of Cardiology)

מתוצאות סקר EuroASPIRE III (European Action on Secondary and Primary Prevention by Intervention to Reduce Events) עולה כי למרות ש-80% מהחולים עם מחלות לב וכלי דם מקבלים טיפול בתרופות להפחתת רמות שומנים בדם, רק ב-34% מהחולים ערכי הכולסטרול הינם בטווח היעד. התוצאות היו דומות בקרב למעלה מ-4,000 חולים שטופלו במסגרת מניעה ראשונית. מבין המטופלים הללו בסיכון-גבוה ללא מחלות לב וכלי דם, רק 42% טופלו בסטטינים. במעט למעלה מאחד מכל עשרה מטופלים במגרת מניעה ראשונית ערכי הכולסטרול עמדו בטווח ערכי המטרה המומלצים.

החוקרים מדגישים כי אין לטפל בגורמי הסיכון באופן מבודד. הם מבססים את תעדוף הטיפול ויעדי הטיפול על סך הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומכאן הצורך באיזון כולל של הסיכון למחלות לב וכלי דם. איזון זה כולל הפסקת עישון, הרגלי תזונה בריאה ועידוד פעילות גופנית. כמו כן, יש לבחון גורמי סיכון אחרים, דוגמת יתר לחץ דם ורמות סוכר בדם, ולרופאים מחויבות לעקוב אחר מטופליהם במטרה להבטיח כי הם נוטלים את התרופות להפחתת רמות שומנים בדם.

בחולים בסיכון גבוה מאוד למחלות לב וכלי דם, ההמלצות קובעות כי יש להפחית את ערכי LDL אל מתחת ל-70 מ”ג לד”ל או בלמעלה מ-50% כאשר לא ניתן להגיע לערכי המטרה. במטופלים בסיכון-גבוה, ערכי המטרה של LDL נמוכים מ-100 מ”ג לד”ל. הטיפול האופטימאלי דורש יותר ממתן מרשם לטיפול התרופתי, אלא התאמת הטיפול לכל חולה בהתאם לערכי LDL ומדד הסיכון.

ההמלצה היא למתן טיפול בסטטינים במינון הגבוה ביותר המומלץ או במינון הנסבל הגבוה ביותר להשגת ערכי המטרה. בחולים עם אי-סבילות לטיפול בסטטינים, יש לשקול טיפול בחומצה ניקוטינית. ההמלצה בנוגע להיענות היא להעריך את ההיענות לטיפול התרופתי ולנסות לזהות את הסיבות לחוסר היענות, כך שניתן יהיה להתאים את הטיפול לצרכים של כל מטופל.

במהלך הכנס התייחסו מומחים גם לסיכונים האפשריים להתפתחות סוכרת במטופלים בסטטינים. בפברואר 2012, מנהל התרופות והמזון האמריקאי הודיע על שינוי התווית המצורפת לכל הסטטינים, תוך אזהרה מפני עליה ברמות הסוכר בדם וערכי HbA1c. במחקר JUPITER הודגמה עליה של 27% בסוכרת בחולים שטופלו ב-Rosuvastatin, בהשוואה למטופלי פלסבו, כאשר בתת-מחקר PROVE-IT TIMI 22 מצאו החוקרים כי מינון גבוה של Atorvastatin עשוי לפגוע באיזון רמות הסוכר בדם.

עם זאת, לאחרונה, החוקרים שניהלו את מחקר JUPITER ניתחו מחדש את ממצאי המחקר ודיווחו כי הסיכון להתפתחות סוכרת עם טיפול בסטטינים היה מוגבל לחולים שכבר היו בסיכון גבוה להתפתחות סוכרת, דוגמת אלו עם הפרעה ברמות סוכר  בצום, תסמונת מטבולית, השמנה חמורה או ערכי HbA1c מוגברים.

החוקרים ציינו כי הסיכון לסוכרת עלה בשיעור של 0.1% בשנה וכי הנתונים ממטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה מצאו כי הסיכון לסוכרת נע סביב אחד מכל 255 מטופלים בסטטינים. לאור התועלת המופחתת של סטטינים בחולים ללא היסטוריה של מחלת לב וכלי דם, בשילוב עם הסיכון לסוכרת, ניתן לטעון כי סטטינים ניתן באופן מופרז לחולים ללא גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. הם מציינים כ במרבית החולים מעל לגיל 50 הסיכון למחלת לב וכלי דם בתוך עשר שנים עולה על 10%, לכן קל יותר להתבסס על גיל המטופל, ולא בדיקות סקר למחלות כלי דם, כסף לקביעת הצורך בטיפול.

מתוך כנס European Society of Cardiology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    מתן זריקה חד-שבועית של Tirzepatide הפחיתה באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בחולים עם טרום-סוכרת ועודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר SURMOUNT 1, כפי שדווח על-ידי חברת אלי לילי. מחקר SURMOUNT 1 כלל 2,539 מבוגרים עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה) או עודף-משקל עם לפחות סיבוך אחת משנית […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה