Cholesterol/Lipid disorders

מה בין ריכוז חלקיקי HDL ובין הסיכון למחלת עורקים כלילית? (J Am Coll Cardiol)

סקירה חדשה של MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis) שופכת אור על הקשר הסבוך בין ריכוז כולסטרול HDL ובין הסיכון למחלות לב כליליות, כאשר החוקרים הדגימו כי עליה בריכוז חלקיקי HDL קשורה בקשר בלתי-תלוי עם עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי הצוואר (cIMT או Carotid Intima-Media Thickness) ועם מחלת לב כלילית.

החוקרים מדווחים על קשר הפוך בין ריכוז כולסטרול HDL ובין הסיכון ל-cIMT ואירועי מחלת לב כלילית, אך הקשר נחלש לאחר תקנון לחלקיקי HDL וליפופרוטאינים אתרוגניים. מנגד, הקשר בין ריכוז חלקיקי HDL ובין cIMT והסיכון למחלת לב כלילית לא הושפע לאחר תקנון לליפורפרוטאינים אתרוגניים, רמות HDL והגודל הממוצע של חלקיקי HDL.

החוקרים מסבירים כי למעשה, המחקר לא בחן את המטען שנשא HDL. לדבריהם, עם הצטברות תוצאות מבלבלות בהערכות המבוססות על כולסטרול HDL לייצוג החלקיקים, סביר יותר כי תפקודים אתרוגניים אחרים של HDL ייוצגו טוב יותר על-פי מספר החלקיקים הזמינים ולא לפי הכולסטרול שהם נושאים. הם אינם בטוחים כי ישנה כלל סיבה ביולוגית להאמין כי הכולסטרול שהם נושאים מהווה מדד טוב ומדגישים כי מדובר פשוט במדד שניתן לבדוק. בשורה התחתונה, מהתוצאות עולה כי כימות כולסטרול HDL, שהוא הכולסטרול הנישא ע”י חלקיקי HDL, אינו מספק את התמונה הכוללת באשר לסיכון הנוגע ל-HDL.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר MESA, מחקר שכלל 5598 גברים בגילאי 45-84 שנים, ללא מחלת עורקים כלילית ברקע. הם בחנו את הקשר בין כולסטרול HDL ומספר חלקיקי HDL כפי שנקבע על-פי בדיקת NMR Spectroscopy (Nuclear Magnetic Resonance) עם cIMT והיארעות אוטם לבבי, תמותה עקב מחלת לב כלילית ואנגינה. לאחר שש שנות מעקב, בממוצע, תועדו 227 אירועים של מחלת לב כלילית.

בסך הכול, ריכוז חלקיקי HDL עמד בקורלציה חיובית עם רמות כולסטרול HDL ושניהם היו קשורים בקשר הפוך עם רמות LDL, ריכוז חלקיקי LDL וגורמי סיכון מטבוליים אחרים. לאחר תקנון למשתנים שונים, ממוצע cIMT היה נמוך יותר בחולים עם ריכוז גבוה יותר של כולסטרול HDL וחלקיקי HDL. עליה של סטיית תקן אחת בריכוז כולסטרול HDL (15 מ”ג לד”ל) או עליה בחלקיקי HDL (מעל 6.64 מיקרומול לליטר) לוותה בירידה של 0.26 מ”מ ו-0.030 מ”מ בעובי שכבת אינטימה-מדיה בעורקי הצוואר.כל עליה של סטיית תקן בכולסטרול HDL וריכוז חלקיקי HDL הייתה קשורה בקשר חיובי עם ירידה של 26% ו-30% בסיכון למחלת לב כלילית.

הקשר ההפוך בין ריכוז כולסטרול HDL ואירועים של מחלת לב כלילית וטרשת עורקים של עורקי התרדמה היה פחות בולט כאשר נערך תקנון נפרד לריכוז חלקיקי LDL ו-HDL ונעלם לחלוטין לאחר תקנון לשניהם. מצד שני, ריכוז חלקיקי HDL נותר קשור באופן מובהק עם cIMT ואירועים של מחלת לב כלילית לאחר תקנון לחלקיקי LDL, כולסטרול HDL, או שניהם.

כאשר החוקרים תקננו לחלקיקים האתרוגניים (ריכוז) הקשור עם כולסטרול HDL, הם הצליחו לספק הסבר לחלק גדול מהקשר השלילי בין HDL ובין תוצאות אחרות.

J Am Coll Cardiol 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    מתן זריקה חד-שבועית של Tirzepatide הפחיתה באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בחולים עם טרום-סוכרת ועודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר SURMOUNT 1, כפי שדווח על-ידי חברת אלי לילי. מחקר SURMOUNT 1 כלל 2,539 מבוגרים עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה) או עודף-משקל עם לפחות סיבוך אחת משנית […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה