בעקבות המחלוקת בנוגע לסיכון לסוכרת על-רקע טיפול בסטטינים במינון-גבוה החליטו חוקרים ממגוון רחב של מחקרים, לבחון מחדש את הנתונים בחיפוש אחר סמן לסוכרת. במקרה של מחקר EFFECT, החוקרים , שהציגו את תוצאות הסקירה במהלך כנס ה-World Congress of Cardiology ערכו סקירה מקיפה של הרשומות הרפואיות ומצאו כי אין סימן לסיכון מוגבר לסוכרת עם טיפול בסטטינים במינון גבוה לעומת מינון נמוך/בינוני.

לדברי החוקרים, מרבית הרופאים מאמינים כי עם סטטינים, התועלת עולה על הסיכונים, אך האזהרה שפורסמה לאחרונה מטעם ה-FDA עוררה מעט הסתייגות מפני מתן סטטינים במינון גבוה.

החוקרים התמקדו בכל מקרי התמותה, מקרי תמותה או תסמונת כלילית חדה, או הופעה חדשה של סוכרת במחקר EFFECT כל החולים שאושפזו בשל אוטם לבבי חד. מהשוואת התוצאות אודות 2870 חולים, עולה כי אין הבדלים מובהקים באף אחד משלוש יעי הסיום הללו , במשך עד לחמש שנים. בכל שנה עד להשלמת חמש שנים, הסיכון לסוכרת היה למעשה נמוך יותר, מספרית, בקבוצת הטיפול האינטנסיבי בסטטינים, בהשוואה לקבוצת הטיפול במינון בינוני, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

בדומה, הסיכון לתמותה/אוטם לבבי היה גבוה יותר מספרית באלו שנטלו סטטינים במינון-נמוך, בהשוואה לאלו שנטלו מינונים גבוהים יותר, אך ללא הבדל מובהק סטטיסטית.

המסר לציבור הינו כי לסטטינים תועלת מתועדת לאורך שנים רבות. ככל הנראה קיים סיכון להתפתחות סוכרת עם סטטינים בהשוואה לפלסבו, אך כאשר דנים בנושא המינונים, לא ניתן למצוא עדויות להבדלים בין המינונים.

לציין, הסיכון להתפתחות סוכרת בקבוצת הטיפול בסטטינים במינון נמוך וגבוה עמד על 4% לאחר שנה אחת, שיעורים העולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים. החוקרים הצליחו לעקוב אחר היארעות סוכרת עד לחמש שנים,כאשר הגיעה אז לכ-16% בשתי הקבוצות.

בדומה למומחים אחרים, החוקרים חוזרים וטוענים כי התועלת של סטטינים בפירוש עולה על הסיכון לסוכרת. עם זאת, לא נערכו מחקרים שבחנו את התרומה של סוכרת חדשה לסיכון הקרדיווסקולארי בטווח הארוך. הם גם מדגישים את הצורך במחקרים פרוספקטיביים גדולים יותר, להערכת מאזן סיכון/תועלת של טיפול בסטטינים במטופלים בסיכון גבוה לסוכרת, דוגמת נשים עם סוכרת הריונית.

בשלב זה, נראה כי הטיפול הטוב ביותר באוכלוסיות אלו הינו ב-Pravastatin, כאשר במחקר WOSCOPS מצאו חוקרים כי הטיפול הנ”ל הביא למעשה לירידה בסיכון לסוכרת, אם כי אין מחקרים השוואתיים התומכים בגישה זו.

מתוך כנס ה-World Congress of Cardiology

לידיעה במדסקייפ