מחקר ישראלי שהתקיים בשיבא בראשותו של פרופ’ מיכאל שכטר (בתמונה), מנהל היחידה למחקרים קלינים , ואשר פורסם כעת ב-International Journal of Cardiology מדווח על כך שנמצא הגורם שיכול לנבא בצורה החזקה ביותר את אירועי הלב העתידיים . במחקר שארך ארבע שנים ובמהלכו נבדקו 268 נבדקים, התגלה כי תפקוד השכבה הפנימית של כלי הדם (אנדותל) בשעות הבוקר המוקדמות הוא גרוע באופן מובהק בהשוואה ליתר שעות היממה.
רוב אירועי הלב (התקפי לב, שבץ מוחי ותמותה ממחלות לב) קורים בשעות הבוקר המוקדמות, מה שמכונה “שעת היקיצה” בין השעות 6 ל-9 בבוקר.
בשעות אלה מתרחשים רוב אירועי הלב. ההסברים לכך מגוונים וכוללים פעילות יתר של המערכת העצבית האוטונומית בשעות היקיצה.
השערת החוקרים, בראשותו של פרופ’ מיכאל שכטר, מנהל יחידת מחקרים קליניים במרכז הלב בשיבא, הייתה שיתכן ותפקוד השכבה הפנימית של כלי הדם, ה”אנדותל” אינו תקין בשעות הבוקר המוקדמות, דבר שמסביר את התופעה. שכבה זו של כלי הדם אחראית כידוע על וויסות תפקוד כלי הדם בלב, במוח ובכל איברי הגוף. היא זו שאחראית על מניעת קרישיות יתר, מניעת כיווץ כלי הדם, מניעה של פירוק שומני הדם ושל חדירת הזיהומים לגוף.
ואכן, כשבדקו החוקרים באופן עקבי 268 נבדקים בריאים ללא מחלות ושאינם נוטלים כל תרופות את תפקוד האנדותל, חילקו אותם לנבדקים בריאים שנבדקו משעה 6 בבוקר ועד 10 בבוקר (קבוצה 1) ולאלה שנבדקו אחרי שעה 10 בבוקר (קבוצה 2), נמצא שאלה שנבדקו מוקדם בבוקר, משעה 6 ועד 10 בבוקר, תפקוד האנדותל היה באופן מובהק גרוע יותר מאשר אלה שנבדקו אחרי שעה 10 בבוקר, למרות ששתי הקבוצות היו דומות מבחינת מין הנבדקים, גורמי סיכון למחלות לב, גיל הנבדקים, משקל וכד’.
החוקרים עקבו אחרי הנבדקים לאורך ארבע שנים ומצאו שתפקוד האנדותל היה הערך שניבא הכי חזק את אירועי הלב העתידיים כולל אשפוזים בשל אי ספיקת לב, תעוקת חזה ומוות במשך 4 שנים (גם כשמכניסים למודל הניבוי גיל, מין, רמות שומני הדם וגורמי סיכון אחרים למחלות לב). אצל נבדקים שתפקוד האנדותל שלהם היה נמוך מערך החציון נמצאו פי 5 יותר אירועי לב מאשר אצל נבדקים עם תפקוד אנדותל מעל החציון.
לפיכך סבורים החוקרים שמצאו את ההסבר לתופעה של עליה בשכיחות אירועי הלב בבוקר – הפרעה בתפקוד האנדותל בשעות הבוקר המוקדמות.
העבודה התבצעה במרכז הלב בשיבא שהוא אחד המובילים בעולם בבדיקות להערכת תפקוד האנדותל. בדיקה זו היא חלק משירות קליני ומחקרי הקיים בבית החולים של הערכת תפקוד האנדותל בנבדקים בריאים ובנבדקים חולי לב.
International Journal of Cardiology 151 (2011) 342347
הערת המערכת: שאלנו את פרופ’ שכטר לגבי המשמעות הקלינית של מימצאי המחקר (לתומנו חשבנו שאולי כדאי להתעורר יותר מאוחר…-) ותשובתו להלן:
המשמעות היא שכדאי ל”טייב” (מלשון של טוב) את תפקוד האנדותל כמו הורדה של גורמי הסיכון למחלת לב, הליכה, פעילות גופנית, הורדת שומני הדם, הורדת משקל, הפסקת עישון, איזון לחץ הדם וכד’.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!