Cholesterol/Lipid disorders

פרופיל מטבולי מורחב עשוי לשפר ניבוי התפתחות טרשת עורקים (מתוך כנס EAS)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של איגוד הטרשת האירופאי (European Atherosclerosis Society 2011 Congress ) עולה כי בצוע פרופיל מטבולי עשוי לעזור לזהות מטופלים צעירים הנמצאים בסיכון לפתח טרשת עורקים. החוקרים הסבירו כי מטרת מחקר זה הייתה שיפור מניעה ראשונית של טרשת.

במחקר נכללו 1570 משתתפים בריאים בגילאים 24-39 ממחקר Cardiovascular Risk in Young Finns . החוקרים השתמשו בגורמי סיכון ידועים וברמות מטבוליטים בדם על מנת לנבא התפתחות עיבוי שכבות העורקי intima-media thickness (IMT) מעל אחוזון 90 או התפתחות פלאק טרשתי במהלך מעקב של 6 שנים.  

החוקרים הסבירו כי לפי המודל המטבולומי (metabolomics model ) ניתן לזהות את התהליכים הפתופיזיולוגיים המביאים להתפתחות טרשת. על מנת לעשות זאת, מודדים החוקרים את תת-קבוצות השומנים בדם, כולל כולסטרול vLDL, LDL, HDL , כמו גם כולסטרול כולל, כולסטרול חופשי, כולסטרול אסתר, פוספוליפידים, טריגליצרידים והרמה הכוללת של השומנים. בנוסף, מודדים החוקרים חומצות שומן אומגה-3 ואומגה-6, כמו גם חומצות אמינו, חלבונים ומטבוליטים נוספים.

החוקרים מצאו כי עבור המדדים הרגילים, כולל כולסטרול LDL , HDL , וטריגליצרידים, הסיכון לפתח IMT גבוה או פלאק טרשתי בקרב המשתתפים עם מדדים לא תקינים היה דומה לסיכון ממחקרים קודמים. למשל, רמות גבוהות של LDL נמצאו קשורות בעליה של 35% בסיכון לפתח טרשת עורקים תת-קלינית, ואילו רמות גבוהות של HDL נמצאו קשורות בירידה של 21% בסיכון זה.

עם זאת, מצאו החוקרים כי בהתבסס על גודל חלקיקי הכולסטרול וכן על מדדים מטבוליים נוספים הסיכון לפתח טרשת עולה. כך, לאחר תקנון למין, גיל, BMI , לחץ דם וסיפור משפחתי, מצאו החוקרים כי העליה בסיכון לפתח IMT גבוה או פלאק טרשתי הייתה 43% בהנתן כולסטרול LDL גדול, 50% בהנתן כולסטרול LDL בינוני, ו-46% בהנתן כולסטרול LDL קטן. כולסטרול vLDL קטן נמצא קשור בעליה של 39% בסיכון לפתח מחלה תת-קלינית.

חומצה לינולאית (linoleic acid ) וחומצת DHA (או docosahexaenoic acid ) נמצאו קשורות בטרשת תת-קלינית. חומצה לינולאית נמצאה כמעלה את הסיכון לטרשת, בעוד ש-DHA נמצאה כמגנה מפני סיכון זה. חומצות האמינו tyrosine, glutamine נמצאו קשורות בעליה של 35% בסיכון לפתח טרשת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי כעת יש צורך בהערכת הקשר בין תוצאות המודל המטבולי לבין ארועים קרדיווסקולריים.

EAS 2011: The 79th European Atherosclerosis Society Congress

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה