Cholesterol/Lipid disorders

טיפול בסטטינים במינון גבוה לפני PCI מפחית סיבוכים קצרי-טווח (Circulation)

בהשוואה לטיפול בסטטינים במינון נמוך או בהעדר טיפול בסטטינים, נטילת טיפול בסטטינים במינון גבוה לפני PCI (Percutaneous Coronary Intervention) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים לבביים בכמחצית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Circulation.

על-בסיס הממצאים, החוקרים ממליצים על טיפול שגרתי בסטטינים במינון-גבוה בחולים המיועדים ל-PCI, ללא תלות בתמונה הקלינית או בנוכחות טיפול קבוע בסטטינים.

מתוצאות הסקירה עולה כי על הועידות האחראיות לניסוח הקווים המנחים לעדכן את המלצותיהן ולכלול המלצה למתן הטיפול לכל החולים המועמדים ל-PCI.

הסקירה כללה נתונים מ-13 מחקרים אקראיים, עם סך כולל של 1,692 חולים שטופלו בסטטינים במינון גבוה ו-1,649 חולים שטופלו בסטטינים במינון נמוך או שלא טופלו כלל בסטטינים.

טרם הפרוצדורה, מרבית החולים קיבלו טיפול טרם ב-Atorvastatin (ליפיטור) במינון 80 מ”ג או ב-Rosuvastatin (קרסטור) במינון 20-40 מ”ג.

משך הטיפול בסטטינים טרם ביצוע PCI נע בין פחות משלוש שעות ללמעלה משבועיים (חציון, 12 שעות). טיפולים אנטי-תרומבוטיים היו זהים בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת בכל המחקרים.

החוקרים מצאו כי היארעות אוטם לבבי סביב הפרוצדורה עמדה על 7.0% בקרב מטופלים בסטטינים במינון גבוה, לעומת 11.9% בקבוצת הביקורת (OR = 0.56,  p<0.00001).

הסיכון לסיבוכים לבביים מג’וריים לאחר 30 ימים, למעט אירועים סביב הפרוצדורה, היה נמוך באופן דומה (0.6% לעומת 1.4%, בהתאמה, p=0.05).

בנוסף, התועלת תועדה בחולים שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול (אספירין ותיאנופירידינים) ובאלו שקיבלו טיפול נוגד-טסיות משולש (כולל מעכבי GP Iib/IIIa).

בעוד שבכל תתי הקבוצות תועדה תועלת לטיפול בסטטינים במינון-גבוה, ההשפעה הבולטת ביותר תועדה בחולים עם רמות CRO מוגברות. בתת-קבוצה זו, חלה ירידה של 68% בסיכון, בהשוואה ל-31% בחולים עם ערכי CRP תקינים.

החוקרים סבורים כי מאזן עלות-תועלת עשוי להיות חיובי, מאחר שאין עליה בסיכון בעקבות מנת העמסה במינון-גבוה של סטטינים לפני הפרוצדורה והעלות של מספר מנות היא זניחה.

Circulation 2011;123:1622-1632

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה