Cholesterol/Lipid disorders

האם רמת כולסטרול בדם מהווה מדד להענות לטיפול מוריד שומנים? (מתוך BMJ)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של כתב העת BMJ עולה כי ניטור רמות כולסטרול בדם מהווה מדד מוגבל להענות לטיפול מוריד שומנים.

על מנת לעמוד על הדיוק של רמת כולסטרול בדם כמדד לחוסר הענות לטיפול מוריד שומנים השתמשו החוקרים בנתונים שנאספו במחקר LIPID (או בשמו המלא long term intervention with pravastatin in ischemic disease ). במחקר השתתפו 9014 מטופלים עם מחלת לב קורונרית בעבר, אשר טופלו ב-Pravastatin במינון 40 מ”ג ביום או פלצבו. החוקרים הגדירו חוסר הענות לטיפול כאחד מהבאים: הפסקת הטיפול, הקצאה לזרוע הפלצבו, נטילה של פחות מ-80% מהכדורים.

שנה לאחר תחילת הטיפול נמצאה עליה ברמת LDL בדם במחצית מהמטופלים ללא הענות וב-6% מהמטופלים עם הענות מלאה. מבחינת הענות חלקית, הקשר נמצא חלש יותר עליה ברמת LDL נמצאה ב-16% מהמטופלים עם הענות חלקית מול 4% מהמטופלים עם הענות מלאה.

מניתוח הנתונים עולה כי למטופל ללא שינוי ברמת LDL קיים סיכוי בין 67-95% לחוסר הענות מלא וסיכוי בין 48-89% לחוסר הענות חלקי. למטופל עם ירידה ב- 1 mmol/L של LDL קיים סיכוי בין 7-40% לחוסר הענות מלא וסיכוי בין 21-71% לחוסר הענות חלקי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניטור רמות כולסטרול בדם מהווה מדד מוגבל להענות לטיפול מוריד שומנים.

BMJ 2011; 342: d12

לידיעה באתר NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה