מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול משולב בניאצין בשחרור ממושך עם סימבסטטין מביא לפרופיל שומנים פחות אתרוגני, בהשוואה לטיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור).
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לערוך השוואה בין השפעות טיפול משולב בניאצין בשחרור-ממושך עם סימבסטטין לעומת טיפול בליפיטור (Atorvastatin) בלבד על רמות אפוליפופרוטאינים ושומנים בדם בניתוח פוסט-הוק של מחקר SUPREME.
מדגם המחקר כלל 137 חולים עם דיסליפידמיה (שלא קיבלו קודם לכן טיפול בסטטינים או הפסיקו טיפול אחר כנגד שומנים בדם 4-5 שבועות לפני המחקר), שטופלו בשילוב ניאצין עם סימבסטטין (1000/40 מ”ג ביום למשך ארבעה שבועות, לאחר מכן 2000/40 מ”ג ביום למשך שמונה שבועות) או לטיפול ב-Atorvastatin במינון 40 מ”ג ביום למשך 12 שבועות. החוקרים ערכו השוואה של חציון אחוז השינוי ברמות Apo A-1, Apo B ויחס Apo B:A-1, ותת-סוגי ליפופרוטאינים מתחילת המחקר לשבוע 12 .
הטיפול המשולב הוביל לאחוז שינוי גדול יותר משמעותית ברמות Apo-I ויחס Apo-B:A-1, בעת הביקור האחרון, ב-59% לעומת 33% מהחולים רמת Apo B הייתה נמוכה מ-80 מ”ג לד”ל (p=0.003). הטיפול המשולב הוביל לאחוז ירידה גדול יותר במספר החלקיקים המחושב לריכוז LDL (52% לעומת 43%, p=0.022), חלקיקי LDL קטנים (55% לעומת 45%, p=0.011), רמות VLDL וכלל כילומיקרונים (63% לעומת 39%, p<0.001), ועליה גדולה יותר בגודל חלקיקי LDL (2.7% לעומת 1.0%) ו-VLDL (9.3% לעומת 0.1%), בהשוואה ל-Atorvastatin.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול המשולב בניאצין בשחרור-ממושך עם סימבסטטין הביא לשיפור ניכר ברמות Apo A-1 וביחס Apo B:A-1, לצד ירידה משמעותית במספר חלקיקי VLDL וחלקיקי LDL אתרוגניים וחלקיקי כילומיקרונים, עם עליה בגודל הממוצע של חלקיקי LDL ו-VLDL, בהשוואה לטיפול ב-Atorvastatin.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!