מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-20 במאי 2010 ב- Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology, עולה כי נצפה קשר בין רמות HDL ו-CRP גבוהות ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר בחולים לאחר אוטם. כמו כן, נצפה קשר הין פעילות נמוכה יותר של החלבון Cholesteryl-Ester-Transfer-Protein (CETP) בחולים אלו, ובין סיכון קרדיווסקולארי גבוה עוד יותר.

לדברי החוקרים, עבודות קודמות הדגימו כי רמות גבוהות של HDL ו-CRP עלולות לנבא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים האם ניתן לזהות אינטראקציה זו גם במדגם משתתפים רחב לאחר אוטם לבבי. הם מסבירים כי בעבר נמצא שהתפקוד של HDL הוא פחות טוב במצבי דלקת, ולכן עלתה ההשערה כי בסביבה דלקתית HDL הופך ממולקולה נוגדת טרשת עורקים למולקולה המעודדת את התהליך הטרשתי.

החוקרים בדקו נתונים על 767 משתתפים ממחקר ה- THROMBO postinfarction study. המשתתפים הצטרפו למחקר לאחר שסבלו מאוטם לבבי ועברו מעקב בן 26 חודשים בממוצע לזיהוי אירועים כליליים חוזרים, כולל תמותה לבבית, אוטם לבבי או תעוקת חזה בלתי יציבה.

החוקרים עשו שימוש בטכניקת Outcome-Event Mapping על מנת להעריך האם משתתפים עם רמות גבוהות של HDL ו-CRP יחד סובלים מסיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולארי נוסף. לדבריהם, טכניקה זו בוחנת את גורמי הסיכון כמדד מתמשך ולא עושה שימוש בערכי סף להגדרת סיכון.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין רמות מוגברות הן של HDL והן של CRP בחולים לאחר אוטם ובין סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים נוספים. לדעת החוקרים, ייתכן שהסביבה הדלקתית והעקה החמצונית משפיעות על תפקוד מולקולת ה-HDL, ופוגעות בתפקוד האנטי-טרשתי שלה.

בהמשך סקרו החוקרים דגימות של המשתתפים לאיתור סמן גנטי המעיד על פעילות CETP נמוכה יותר. הם מצאו כי משתתפים עם רמות HDL ו-CRP גבוהות בהם זוהה גם הסמן הגנטי, סבלו מסיכון קרדיווסקולארי גבוה עוד יותר. עם זאת, הם מדגישים כי לפולימורפיזם של CETP לבדו כנראה אין משמעות, אלא בנוכחות רמות CRP ו-HDL גבוהות.

החוקרים כותבים כי לממצאי המחקר עשויה להיות השלכה על פיתוח טיפולים אפשריים, ומוסיפים כי התוצאות עשויות להסביר את שיעור התמותה המוגבר שנצפה תחת טיפול ב-Torcetrapib, מעכב CETP שפותח לטיפול ברמות כולסטרול גבוהות.

הם מפרטים כי HDL ו-CETP קשורים להעברת כולסטרול, כחלק מתהליך סילוק הכולסטרול מהגוף, כאשר CETP מסייע ל-HDL לפרוק את הכולסטרול הקשור. לפיכך, פגיעה בפעילות CETP עלולה לגרום להצטברות של חלקיקי HDL עשירים בכולסטרול, אשר בנוכחות דלקת עלולים לעודד תהליך טרשתי. עם זאת, לא ברור מדוע מעכבי CETP עשויים לסייע לחלק מהחולים, ואילו עיכוב CETP בחולים עם רמות HDL ו-CRP גבוהות קשור לסיכון קרדיווסקולארי מוגבר, ולכן דרושים מחקרים נוספים.

כעת מתכננים החוקרים להשוות את חלקיקי ה-HDL של משתתפים עם רמות HDL ו-CRP גבוהות, עם HDL של קבוצת ביקורת בעלת רמות תקינות.

מומחה מהתחום ציין כי החוקרים עשו שימוש בשיטות סטטיסטיות לא שגרתיות על מנת לבחון את הקשר בין פולימורפיזם ב-CETP ובין הסיכון הקרדיווסקולארי בחולים לאחר אוטם, והדגיש כי דרושים מחקרים פרוספקטיביים על מנת להעריך את היתרונות והחסרונות של עיכוב CETP.

Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology 2010

לידיעה במדסקייפ