Cholesterol/Lipid disorders

הועדה המייעצת של ה-FDA החליטה ברוב קולות להמליץ על הרחבת האינדיקציה של rosuvastatin (קרסטור) בהתאם לפרוטוקול מחקר ה-JUPITER

FDA

הועדה המייעצת של ה-FDA בתחום האנדוקריני והמטבולי החליטה ברוב של 12 נגד 4 להמליץ על הרחבת האינדיקציות של ה-rosuvastatin (קרסטור, אסטרה-זנקה) כך שיכללו גם טיפול באנשים עם רמות תקינות של LDL-C אך נמצאים בסיכון נמוך-בינוני למחלה קרדיווסקולרית בהתבסס על גורמי סיכון אחרים, בעיקר רמות גבוהות של  hs-CRP .

באופן ספציפי יותר, הועדה המייעצת העריכה שקיימת עדות מספקת לתועלת העולה על הסיכונים של רישום קרסטור לגברים מעל 50 ונשים מעל 60 עם רמות LDL-C מתחת ל-130 מ”ג/ד”ל ורמות hs-CRP מעל 2 מ”ג/ד”ל, טריגלצרידים נמוכים מ-500 מ”ג /ד”ל וללא הסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית או מחלת כלי דם מוחיים.

החלטת הועדה מבוססת על מחקר ציון הדרך המפורסם, JUPITER , שהוצג ב-AHA ב-2008 ופורסם ב-NEJM . מחקר זה כזכור הראה ירידה מרשימה של 44% בתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית לאותה קבוצת אוכלוסיה (שכיום כידוע אין אינדיקציה מאושרת עדיין לטפל בהם), אך מאידך גם עלייה בסיכון היחסי של 27% להתפתחות מחלת הסוכרת, ותופעות לוואי שונות, בעיקר גסטרואינטנסיאליות.

הועדה הגיעה למסקנה כאמור שהעלייה בתופעות לוואי במחקר הייתה אקראית או קשורה ל-class efect , ולכן התועלת מהטיפול בקרסטור בקבוצה זו עולה על הסיכונים.

פרופ’ פול רידקר, החוקר הראשי , הציג את תוצאות המחקר לחברי הועדה וציין שביצוע סיקור וטיפול בהתבסס על הפרוטוקול של JUPITER ימנע בארה”ב 250,000 מקרי שבץ, אוטם שריר הלב, רה-וסקולריזציות ומוות קרדיווסקולרי במשך 5 שנים.

לדיווח ב-TheHeart

הערת מערכת: לאחר פירסום מחקר ה-JUPITER קיימנו פאנל מומחים בהשתתפות פרופ’ דרור חרץ, פרופ’ שמואל בנאי וד”ר רפי ביצור שבו ניתן להאזין ולצפות בקישור זה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה