ממחקר חדש עולה, כי ישנם הבדלים בקצב חמצון השומן בין אתלטים מתחום הטריאתלון ובין אלה העוסקים בסוגים שונים של רכיבת אופניים.
במסגרת המחקר, 34 אתלטים מתחומי ספורט הדורשים סיבולת גבוהה (15 גברים ו- 4 נשים משתתפי טריאתלון, 11 רוכבי אופני שטח ו-4 גברים רוכבי אופני הרים) עברו ציקלוארגומטריה ממושכת עד לאפיסת כוחות, תוך מדידת עוצמת עבודה יחסית (VO2max), ריכוז לקטאט מינימאלי (Lamin), סף לקטי, סף לקטי אינדיבידואלי, שיעור חמצון שומן מקסימאלי (Fatmax, Fatmax zone) ושיעור חמצון שומן מינימאלי (Fatmin) בכל אחת מהקבוצות.
כפי שעולה מן התוצאות, לא נמצאו הבדלים משמעותיים עבור Fatmax , Fatmin אוFatmax zone , שבוטאו כשיעור חמצון שומן (גרם/דקה). בעוצמות 20%-, 10%- ו-5%- שבוטאו כ-% VO2max, Fatmax היה נמוך יותר משמעותית ברוכבי הרים בהשוואה לרוכבי שטח ולמשתתפות טריאתלון.
בעוצמות 20%, 10% ו-5% Fatmax נמצא נמוך יותר משמעותית ברוכבי הרים בהשוואה למשתתפי טריאתלון (גברים ונשים), ובין משתתפי הטריאתלון היה נמוך יותר בגברים. הסף הלקטי ו- Lamin לא הראו הבדלים משמעותיים בהשוואה ל- Fatmax. סף לקטי נמצא באותו VO2max ביחס לחלק הגבוה של Fatmax zone ו- Laminבאותו VO2max כמו החלק הנמוך של ה- Fatmax zone.
אם כך, VO2max, Fatmaxו- Fatmax zoneעשויים להסביר את ההבדל ביכולת הסיבולת של אתלטים עפ”י סוג הספורט בו הם מתמחים. סף לקטי ו- Laminנמצאו בעוצמות עבודה שונות מאלה של Fatmax, על אף שהשתייכו ל- Fatmax zone.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!