Cholesterol/Lipid disorders

סטטינים במינון גבוה אינם מגבירים את הסיכון לשבץ המורגי

מניתוח תוצאות מחקר SPARCL (Stroke Prevention by Aggressive Reduction in Cholesterol Levels) עולה כי חולים הממלאים אחר הוראות טיפול ב-Atorvastatin זוכים לירידה הגדולה ביותר בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, כולל ירידה של 31% בסיכון לשבץ. בנוסף, הסיכון לשבץ המורגי אינו גדל בחולים המטופלים בסטטינים במינון גבוה.

הממצאים הוצגו בכנס World Congress of Cardiology 2006. מחקר SPARCL היה הראשון שבחן באופן ספציפי את השפעות סטטינים בחולים עם שבץ או TIA בעבר, אך ללא היסטוריה של רמות כולסטרול גבוהות, או מחלת עורקים קורונרית. חולים המטופלים ב- Atorvastatin במינון 80 מ”ג השיגו ירידה של 37% ברמות LDL, מ-133 מ”ג לד”ל בתחילת המחקר, ל-73 מ”ג לד”ל, עם ירידה של 16% במדדים העיקריים של המחקר שכללו שבץ פטאלי ולא-פטאלי במהלך 5 שנות המחקר.

למרות הממצאים החיוביים, החוקרים לא יכלו להסביר את העליה הקלה בסיכון לשבץ המורגי, עם 2.3% מהמטופלים ב- Atorvastatinו-1.4% מהמטופלים בקבוצת פלסבו. החוקרים חשו שיש מקום לבדיקה נוספת לזיהוי החולים שעשויים להיות בסיכון מוגבר, וכן למצוא הסבר לממצאים.

החוקרים השתמשו בערכי LDL שנמדדו במהלך המחקר, כמדד להיצמדות לטיפול בסטטינים. כל מטופל עבר למעלה מ-11 מדידות LDL. מבין 4731 החולים ממחקר SPARCL, ב-32.7% לא נרשם שינוי ברמות LDL, או שנרשמה עליה ברמותיו. 39.4% השיגו ירידה של פחות מ-50% ברמות LDL, ו-27.9% השיגו ירידה של יותר מ-50% מרמות LDL. כמעט כל החולים עם ירידה של 50% או יותר ברמות LDL נטלו Atorvastatin במינון 80 מ”ג.

החוקרים מדווחים כי החולים שנטלו באדיקות את הטיפול, אלו עם ירידה של 50% או יותר ברמות LDL, השיגו גם ירידה משמעותית של 31% בסיכון לשבץ, ירידה של 37% בסיכון לאירוע קורונרי מג’ורי, וירידה של 47% בסיכון לרה-וסקולריזציה. הסיכון לשבץ המורגי לא היה מוגבר בחולים עם הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL.

בהשוואה לחולים שלא השיגו שינוי ברמות LDL, בקבוצת החולים עם ירידה של יותר מ-50% ברמות LDL, נרשמה הירידה הגדולה ביותר בסיכון לשבץ, יותר מזו שזוהתה בכלל המשתתפים במחקר SPARCL. בנוסף, החוקרים רצו לבחון את ההשפעה על הסיכון לשבץ המורגי. בקבוצת המטופלים עם הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL, אלו עם ירידה של למעלה מ-50% ברמות LDL, לא היה סיכון לשבץ המורגי. בתחילה החוקרים חשבו שמדובר במקרה, אך כעת הם סבורים שניתן לשכנע את הרופאים שיש פקטורים אחרים המעורבים בתהליך.

לדברי החוקרים, הממצאים תומכים בהתחלת טיפול בסטטינים במינון גבוה, זמן קצר לאחר שבץ או TIA.

במאמר מערכת בהתייחסות לתוצאות המחקר נכתב כי מחקר AMORIS (Apolipoprotein Related Mortality Risk) מצא כי הסיכון לשבץ קשור ביחס שבין apoB ו-apoA-1, עובדה המרמזת לקשר אפשרי בין הסיכון לשבץ ודיסליפידמיה. במאמר צויין כי תוצאות מחקר SPARCL עשויות לשנות את הטיפול המעשי, גם בקרב נוירולוגים. בבדיקת יחס עלות מול תועלת נמצא כי התועלת גדולה מספיק בכדי להצדיק טיפול בסטטינים במינון גבוה במרבית חולי השבץ. עם זאת, מצויין כי דרושים מחקרים נוספים, בעיקר מאחר שרופאים מעוניינים להבין היטב את המנגנון ליתרון בחולים לאחר שבץ.

European Society of Cardiology 2006 World Congress

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה