Cholesterol/Lipid disorders

בטיחות ניטור עצמי של מינוני קומדין (Lancet)

ממחקר חדש עולה כי שיעורי התמותה והאירועים הטרומבוטיים קטנים יותר במטופלים המנהלים בעצמם את מינון קומדין (Warfarin).

מספר מחקרים הציעו כי ניטור עצמי של נוגדי קרישה עשוי להיות דומה, או אף טוב יותר מהניטור הסטנדרטי. בניטור עצמי, הנבדק יכול לבדוק את עצמו ולהתאים בעצמו את הטיפול בהתאם למינון שנקבע מראש, או לבדוק את עצמו ולבקש מרופא לתת לו את המינון המותאם. יתרונות ניטור עצמי כוללים שיפור הנוחות למטופל, היענות טובה יותר לטיפול, ניטור תכוף יותר, וירידה במספר האירועים הטרומבוטיים וסיבוכים המורגיים.

החוקרים יצרו קשר עם יצרנים וחוקרים אחרים שערכו מחקרים דומים, וניתחו את התוצאות לדימומים מג’וריים ומינורים, אירועים טרומבוטיים, תמותה, תוצאות הבדיקות בטווח, תדירות הבדיקות ואפשרות ביצוע ניטור עצמי.

ב-14 מחקרים של ניטור-עצמי, הערכות הראו ירידה משמעותית באירועים טרומבוטיים (OR=0.45, 95% CI=0.30-0.68), תמותה מסיבה כלשהי (OR=0.61, 95% CI=0.38-0.98), ודימום מג’ורי (OR=0.65, 95% CI=0.42-0.99).

במחקרים ששילוב ניטור עצמי והתאמת הטיפול באופן עצמאי, נרשמו ירידות משמעותיות באירועים טרומבוטיים (OR=0.27, 95% CI=0.12-0.59), ובתמותה (OR=0.37, 95% CI=0.16-0.85), אך לא בדימום מג’ורי (OR=0.93, 95% CI=0.42-2.05), או בדימום מינורי. ב-11 מחקרים נמצא קשר בין ניטור עצמי ובין שיפור בממוצע ערכי INR בטווח.

מגבלות המחקר כללו את האפשרות לפספוס מחקרים שפורסמו ומחקרים שלא פורסמו. שונות באיכות הטיפול בקבוצת הביקורת, חוסר יכולת לשלב את הפרופורציות של מחקרים בטווח או בממוצע הזמן או לקבוע את שיעור התצפיות, והמחקר הארוך ביותר נמשך רק שנתיים.

ניטור עצמי מביא לשיפור באיכות הטיפול בנוגדי-קרישה אורליים. מטופלים המסוגלים לנטר בעצמם ולהתאים את הטיפול חשופים למספר קטן יותר של אירועים טרומבוטים ותמותה, בהשוואה למטופלים שמסוגלים לנטר את עצמם בלבד. עם זאת, לא כל המטופלים מסוגלים לנטר את הטיפול בעצמם, ויש לזהות את המטופלים המתאימים ולחנך אותם.

Lancet. 2006;367:404-411

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה