Cholesterol/Lipid disorders

הזלפת אינסולין – פוטסיום (GIC) לוריד מקטין את שיעור הסיבוכים הקשורים לאנגיופלסטיה (Am J Cardiol)

התחלת מתן אינפוזיה של גלוקוז, פוטסיום (אשלגן) ואינסולין יום לפני ביצוע אנגיופלסטיה (PCI) ולאחריה, מצמצם את הנזק המיקרווסקולרי שמלווה את הפרוצדורה. כך מגלה מחקר חדש מטורקיה אשר פורסם בדצמבר האחרון בעיתון American Journal of Cardiology“.

החוקרים בדקו  53 חולים לא סכרתיים, אשר עברו אירוע איסכמי לבבי ללא עליות ST באקג. לחולים נקבעה אנגיופלסטיה אלקטיבית שמהלכה יוכנס סטנט לתוך העורקים הכליליים החסומים או המוצרים. החולים נבחרו באקראיות לקבלת אינפוזיה שכוללת אינסולין –  פוטסיום במהלך הפרוצדורה.

מינוני האינפוזיה כללו: 30% דקסטרוז, U 300 יח’ אינסולין ו- mEq 60 פוטסיום כלוריד בקצב של ml/kg 1.5 לשעה. מתן האינפוזיה החל 24 שעות לפני הפרוצדורה ונמשך כשעה לאחר סיומה.

תוצאות המחקר הראו, כי רמות הטרופנין I ירדו באופן משמעותי במשך 12-24 השעות לאחר אנגיופלסטיה בחולים שקיבלו את האינפוזיה, לעומת החולים בקבוצת הביקורת שקיבלו עירוי סיליין רגיל. זאת ההוכחה, טוענים החוקרים שמתן האינפוזיה גורם שיהיה פחות נזק מיקרוסקולרי שמיוחס לפרוצדורה.

הפתופיזיולוגיה של עליית טרופנין I לאחר אנגיופלסטיה מוסברת כך:  נותרים קרישי דם ופיברין קטנים על משטח הסטנט ואז הנזק מינורי לתאי נגרם ע”י שליחת תסחיפים המורכבים מקרישים לורידים רחיקניים.

לסיכום, נזק מיקרווסקולרי נגרם ע”י מיקרו תסחיפים שגורמים למיקרואוטמים בזמן אנגיופלסטיה. המיקרואוטמים שנוצרים מהווים גורם חשוב להתפתחות אירוע איסכמי לבבי לאחר אנגיופלסטיה, החוקרים מקווים שמתן גלוקוז – פוטסיום  סביב הפרוצדורה יוכל להקטין את שיעור הסיבוך הנ”ל כמו שהראה המרקר, טרופנין I, בקבוצת המחקר.

Am J Cardiol 2005;96:1517-1520.

קישור לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    מתן זריקה חד-שבועית של Tirzepatide הפחיתה באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בחולים עם טרום-סוכרת ועודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר SURMOUNT 1, כפי שדווח על-ידי חברת אלי לילי. מחקר SURMOUNT 1 כלל 2,539 מבוגרים עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה) או עודף-משקל עם לפחות סיבוך אחת משנית […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    חשיבות הערכת בריאות העצם בחולים עם מחלת צליאק (Scandinavian Journal of Gastroenterology)

    בחולים עם מחלת צליאק שכיחות גבוהה של אוסטיאופורוזיס ושברים, כאשר מדד FRAX (או Fracture Risk Assessment Tool) עשוי לסייע בהערכת בריאות העצם באוכלוסיית חולים זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scandinavian Journal of Gastroenterology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 593 מבוגרים מבריטניה עם מחלת צליאק מוכחת בביופסיה. כל המשתתפים עברו בדיקת Dual-Energy X-ray […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה