מאת ד”ר יוליה וקסמן

ההישרדות של מטופלים עם קרצינומה של הקולון או רקטום (CRC) ועם השמנה יתר קצרה יותר לעומת מטופלים ללא השמנת יתר. יתכן שזה נובע מכך שהם מקבלים תת מינון של כימותרפיה אדג’וונטית.

המינון של כימותרפיה אדג’וונטית נקבע על פי body surface area (ר”ת BSA) שמחושב על פי המשקל והגובה. במטופלים עם השמנת יתר המינונים עוברים capping או מבוססים על משקל גוף אידיאלי, עקב חשש שמינונים גבוהים יעלו תופעות לוואי. לכן עלה חשש שמטופלים עם השמנה שמקבלים מינוני כימותרפיה נמוכים ביחס למשקל שלהם.

כימותרפיה אדג’וונטית יכולה לרפא משום שיכולה לטפל במחלה שיירית אחרי ניתוח קריורטיבי. השיקולים בקביעת המינון מורכבים וכוללים משקל, מצב תפקודי, מחלות רקע, תפקוד כלייתי ותוצאות בדיקת dihydropyrimidine dehydrogenase.

המחקר הנוכחי כלל מעל 7000 מטופלים עם סרטן מעי או רקטום ממוקמים, שעברו כריתה קיורטיבית ואחריה כימותרפיה אדג’וונטית, ושהייתה להם לפחות מדידה אחת של BMI בעת הכניסה למחקר. כל החולים נכללו באחד מארבעה מחקרים רנדומליים שבוצעו בעבר באנגליה. החוקרים קבעו את ה- BMI, BSA וכן את ה- average relative dose intensity (ARDI)  וה- average cumulative relative dose (ACRD) שהוא יחס בין המינוי הצפוי למינון שקיבלו בפועל.

הגיל החציוני היה 60-65 וה- BMI החציוני היה 24.5-26.5 ק”ג למ”ר. עליה ב- ACRD הייתה באסוציאציה להישרדות: עליה כ-5 אחוזב- ACRD הייתה באסוציאציה לעליה ב- disease-free survival, ל- overall survivalול- cancer-specific survival. עליה ב- ARDI לא הייתה באסוציאציה לעליה בכל הנ”ל.

הפחתת מינון על פי המחקר הנוכחי נמצאת באסוציאציה עם הישרדות ירודה, אך לעיתים היא נדרשת לשמירה על בטיחות. יש צורך במחקרים פרוספקטיביים לבדיקת מינונים גבוהים יותר של כימותרפיה, לאור הצורך שעולה בחולים עם השמנת יתר.

הערה: ישנו שיעור לא מבוטל של תמותה מוקדמת בחולים במאגר המידע ויתכן שצריך היה לא לכלול את המטופלים הללו משום שהקשר למינון הכימותרפיה פה אינו ברור.

הכתבה פורסמה ב- MEDSCAPE