שילוב טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי סטנדרטי עם לטיפול בסרטן וושט מתקדם-מקומית עם קרינה או Docetaxel לא הוביל לעליה בסיכון לסיבוכים ניתוחיים, כך עולה מתוצאות מחקר JCOG1109 שפורסמו במהלך כנס ה-Gastrointestinal Cancers Symposium.

החוקרים השלימו מחקר בשלב 3 במטרה לבחון אם תוספת Docetaxel או קרינה לטיפול כימותרפי תוביל לשיפור התוצאות. בניתוח הנתונים שהוצג כעת החוקרים בחנו אם משטר הטיפול הנבחר עשוי להשפיע על בטיחות כריתת וושט, והם בחנו גורמי סיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח.

מדגם המחקר כלל 601 חולים, אשר חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות: טיפול כימותרפי סטנדרטי, טיפול כימותרפי עם Docetaxel, או טיפול כימותרפי עם טיפול קרינתי.

מהנתונים עולה כי שיעורי היארעות סיבוכים מג’וריים לאחר-ניתוח דלקת ריאות, דלף, שיתוק עצב RLN (Recurrent Laryngeal Nerve) היו דומים בין הקבוצות.

שיעורי היארעות מצטברים של סיבוכים בדרגה 2 ומעלה לאחר-ניתוח היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת טיפול כימותרפי עם Docetaxel, בהשוואה לקבוצת טיפול כימותרפי, אך לא בקבוצת טיפול כימותרפי עם Docetaxel בהשוואה לקבוצת טיפול כימותרפי עם טיפול קרינתי. השיעורים עמדו על 43.7% עם משלב כימותרפיה ו-Docetaxel, 47.8% עם משלב טיפול כימותרפי וקרינתי ועל 56.2% עם טיפול כימותרפי בלבד.

שיעורי היארעות דלף לימפטי בדרגה 2 ומעלה היו גבוהים יותר משמעותית עם משלב כימותרפיה וקרינה, בהשוואה לכימותרפיה בלבד (5.1% לעומת 1.1%, p=0.03), אך לא עם כימותרפיה ו-Docetaxel לעומת כימותרפיה סטנדרטית.

גורמים שנקשרו עם סיכון מופחת לסיבוכים כללו גידול הממוקם בחלק האמצעי של הוושט, בהשוואה לגידולי בחלק העליון של הוושט (סיכון יחסי של 0.79, p=0.03), טיפול כימותרפי עם Docetaxel (סיכון יחסי של 0.79, p=0.02) וניתוח בגישה תורקוסקופית לעומת ניתוח פתוח (סיכון יחסי של 0.77, p=0.002).  הגורם היחיד שנקשר עם סיכון מוגבר לסיבוכים היה זמן ניתוח של מעל 492 דקות (סיכון יחסי של 1.26, p=0.008).

ממצאי המחקר מעידים כי סוג הטיפול לא השפיע משמעותית על הסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח או תמותה. עוד עלתה האפשרות כי הסיכון המופחת לסיבוכים לאחר-ניתוח עם טיפול כימותרפי בשילוב עם Docetaxel, בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, יתורגם לפרוגנוזה טובה יותר עם תוספת Docetaxel.

מתוך כנס ה-GICS

לידיעה במדסקייפ