בנשאי HIV עם אבחנה של Kaposi’s Sarcoma מתקדמת תועד סיכוי גבוה יותר להישרדות ללא-התקדמות בטווח הארוך עם טיפול כימותרפי על-בסיס Paclitaxel (טקסול), בהשוואה לתכשירים אחרים, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי ה-22 מטעם ה-International AIDS Society.
במסגרת המחקר חולקו 59 חולים לטיפול ב-Etoposide; 125 חולים טופלו במשלב Bleomycin/Vincristine ו-132 חולים נטלו Paclitaxel. כ-23% מהחולים במחקר היו נשים, הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 35 שנים, ב-21% מהחולים העומס הנגיפי היה מדוכא.
פרוטוקול המחקר נקבע בשנת 2010, אך החולים גויסו עד 2013, עיכוב שנבע מהעניין המוקדם בשימוש ב-Liposomal Doxorubicin כנגד ממאירות, אך המחסור העולמי של התכשיר הוביל את החוקרים לפנות לתרופות אחרות.
החוקרים מדווחים כי 63% מהחולים תחת Paclitaxel עם טיפול אנטי-רטרוויראלי משולב שרדו ללא-התקדמות לאחר שנתיים. זאת בהשוואה ל-43% מהחולים תחת טיפול כימותרפי עם Bleomycin/Vincristine ו-19% מאלו תחת Etoposide.
המחקר הושהה פעמיים. ועדת המעקב המליצה לראשונה על הפסקת הטיפול ב-Etoposide במחקר לאור נחיתות ולאחר מכן המליצה על צעד דומה לאחר שזיהתה כי לא היה צפוי שמשלב Bleomycin/Vincristine ישיג את יעדי העדר-נחיתות.
הטיפול ב- Paclitaxel עם טיפול אנטי-רטרוויראלי הינו טיפול ראשוני מבוסס כנגדKaposi’s Sarcoma על-רקע איידס בתנאים של משאבים מוגבלים. בנוסף לפרופיל תופעות לוואי דומה, הטיפול ב- Paclitaxel לווה בהישרדות ללא-התקדמות ארוכה יותר.
מתוך כנס ה-IAC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!