במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Oncology ע”י פרופסור בנימין קורן ושותפיו מבית החולים שערי צדק בירושלים, בחנו את מושג התקווה ביחס למידת היישום שלו בתחום האונקולוגיה. הכותבים סבורים כי תקווה עשויה להיות יעד טיפול והם סוקרים את העדויות המציגות את השפעה של טיפולים להגברת תקווה.
המומחים מסבירים כי תקווה הינה מונח קונטקסטואלי בעל קונוטאציות שונות בהתאם לנסיבות וכעת ביקשו לבחון את חשיבות התקווה באונקולוגיה. תיאוריית התקווה (Hope Theory) של צ’רלס ריצ’רד שניידר זכתה לתשומת הלב הרבה ביותר בספרות הרפואית במהלך 30 השנים האחרונות. על-פי התיאוריה הנ”ל, תקווה הינה מרכיב קוגניטיבי עם השלכות אפקטיביות והתנהגותיות. בהתאם, הבסיס לנוכחות תקווה הוא מטרה או יעד לקוות להם. במסגרת זו, לתקווה יש שני מרכיבים הקשורים זה בזה: מסלול להשגת היעדים ומסלול שני הנוגע למחשבות שיש למטופלים אודות יכולתם להתחיל ולהמשיך לנוע במסלולים נבחרים לכיוון יעדים אלו.
החוקרים השלימו סקירה של המחקרים שהציגו תקווה כמתווך ישיר או עקיף של התוצאים.
לעיתים קרובות, רופאים מקבלים את הרושם המוטעה כי תקווה הינה מאפיין מולד שאינו מושפע מהסביבה החיצונית ואונקולוגים מסתייגים מאימוץ תקווה ככלי לסייע לחולים המתמודדים עם ממאירות. עם זאת, רופאים רבים אינם מודעים לכך שתקווה ניתנת למדידה ואף ניתן להגביר את התקווה באמצעות טיפול מכוון. הכותבים טוענים כי דרגת התקווה של אדם לעיתים קרובות נקבעת על-פי מאפייני האישיות של האדם, לצד גורמים סביבתיים, אך זו עשויה להיות מושפעת גם מתהליכים פיזיולוגיים עקב גורמים בעלי השפעה על מערכת החיסון, נוירו-טרנסמיטורים, מצבים אפקטיביים ואף התהליכים בבסיס התפתחות ממאירות.
מהמחקרים בספרות הרפואית עולה כי אנשי צוות רפואי עשויים להשפיע על תחושת התקווה של החולים. ישנם מספר פירסומים שמראים את התרומה של התערבויות שונות על רמת התקווה של חולי סרטן. עם זאת, החוקרים לא בטוחים לגבי מידת הנרחבות או התרומה שלהן והם סבורים כי רק חולים בעלי מוטיבציה גבוהה יכולים להשקיע את הזמן הנדרש בכדי להשלים את ההתערבויות המתוארות ככאלו העשויות לשפר את התקווה של החולים. לאור זאת, הם בוחנים את התועלת של סדנאות קצרות, הכוללות מפגש יחיד בן שעתיים. יצירת מסלולי הערכה שונים נועדה לבחון אם ניתן להגדיל את תחושת התקווה של החולים (למשל, נשים עם סרטן שד בשלב IV) ובקרב אונקולוגים. במקרה של אונקולוגים תיבחן גם ההשפעה על תחושת השחיקה, מעבר להשפעה על התקווה.
מספר מחקרים הראו כי קשר בין רמה גבוהה של תקווה ובן התנהגות מעודדת-בריאות, כולל אי-עישון, הקפדה על פעילות גופנית סדירה ותזונה נכונה. להשלכות אלו עשויות להיות השפעות חשובות במיוחד עבור חולים עם מחלות ממאירות.
תחום נוסף למחקר הרלבנטי לאונקולוגים כולל את הקשר בין תקווה ובין כאב. במחקר מעבדתי, שניידר ושותפיו מצאו כי מבוגרים בריאים עם רמות תקווה גבוהות הצליחו להכניס את הידיים שלהם למים קפואים לפרק זמן ארוך יותר, בהשוואה למשתתפים עם רמה נמוכה של תקווה. נראה כי השפעה זו נבעה מכך שמשתתפים עם רמות גבוהות של תקווה חשו את הופעת הכאב בשלב מאוחר יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם רמות תקווה נמוכות. בנוסף, התערבויות המבוססות על תיאוריית התקווה לוו בהפחתת תפישת הכאב בחולים עם כאב כרוני.
בנוסף, מומחים מטעם קבוצת ה-Southwest Oncology Group שוקלים הכנסת מדדי תקווה לחלק מהמחקרים להערכת טיפולים אונקולוגיים חדשים. במידה ומחקרים אלו יעידו על השפעה של תחושת תקווה על התוצאים האונקולוגיים, הצעד הבא יהיה לבחון אם צפויה השפעה דומה בחולים בהם תואר שיפור בתחושת התקווה לאחר השתתפות בסדנאות לשיפור התקווה.
לאור האפשרות כי תקווה עשויה להשפיע על התוצאות האונקולוגיות בחולים עם מחלת ממאירות וההזדמנות להביא לשיפור איכות החיים, המומחים מציעים להשלים מחקרים נוספים בנושא זה.
תוכן זה הינו בחסות חברתMSD
IL-NON-00260
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!