ארגון הסרטן האמריקאי (ה-ACS) מעדכן את הקוים המנחים השנתיים שלו בנוגע לגילוי מוקדם של סרטן.
בינואר מפרסם ה-ACS תקציר של ההמלצות לגילוי מוקדם של סרן, כולל עדכון של הקוים המנחים, ציון נושאים חדשים הרלוונטיים לסריקות לאבחון סרטן, ותקציר של המידע העדכני ביותר אודות שיעורי בדיקות הסריקה במבוגרים באמצעות הברית. בשנת 2005, לא פורסמו עדכונים בקוים המנחים. השנה, מתוקצרים הקוים המנחים, נדונות עדויות אחרונות ושינויים במדינויות שיש להן השלכות על בדיקות הסריקה לזיהוי סרטן, ומובא עדכון של המידע העדכני ביותר בנוגע לשיעור ההשתתפות בבדיקות הסריקה על-פי גיל, מין ומצב ביטוח הבריאות מה-Centers for Disease Control and Prevention (ה-CDC).
ההמלצות השנתיות מציעות גם קוים מנחים לציבור בנוגע לבדיקות לזיהוי מוקדם של גידולים מסוימים, כאשר לא מומלץ על בדיקות סריקה המוניות. כיום מעודכנים הקוים המנחים הנוגעים למניעה ולזיהוי מוקדם של סרטן עור, לבדיקות סריקה לזיהוי סרטן שד בנשים בסיכון, ולבדיקות צואה לזיהוי סרטן המעי הגס. בשנת 2006, ה-ACS יפרדם עדכון להמלצות למעקב אחר החולים שעברו כריתת פוליפים או כריתה של סרטן במעי הגס.
הקוים המנחים של ה-ACS לסריקות לזיהוי סרטן שד, שעודכנו לאחרונה בשנת 2003, קובעים כי אשה המצויה בסיכון ממוצע צריכה לעבור בדיקת שד קלינית (CBE) והתייעצות להעלאת המודעות לסימפטומים בשד, החל מגיל 20 שנים, ולעבור בדיקות ממוגרפיה באופן קבוע החל מגיל 40 שנים. בין הגילאים 20-39, על הנשים לעבור CBE אחת לשלוש שנים, ובאופן שנתי אחרי גיל 40. ה-ACS איננו ממליץ עוד כי כל הנשים יבצעו בקביעות בדיקת שד עצמית (BSE), אך עליהן להיות מודעות ליתרונות, למגבלות, ולנזקים הקשורים ל-BSE.
על הנשים להיות מדועות גם לעדויות המדעיות הקשורות לערכו של גילוי סרטן השד לפני התפתחות הסימפטומים, ולחשיבות הדבקות בבדיקות הממוגרפיה הקבועות. היתרונות של המלצות אלה כוללים הורדת הסיכון לתמותה בשל סרטן שד, מתן טיפול פחות אגרסיבי, וטווח רחב של אפשרויות טיפול. בנוסף, יש ליידע את הנשים אודות המגבלות של בדיקת הממוגרפיה, במיוחד בכך שהבדיקה איננה מזהה כל סרטן שד, וכי בחלק ממקרי הסרטן המתגלים בממוגרפיה עדיין ישנה פרוגנוזה גרועה.
הנזקים האפשריים של סריקות הממוגרפיה כוללים טעויות מסוג false positive, נטילת ביופסיות מיותרות, וחרדה אפשרית בנבדקות. ההחלטה לעצור את סריקות הממוגרפיה צריכה להעשות על בסיס אישי, תוך התייעצות בנוגע ליתרונות ולסיכונים הכרוכים בה מבחינת מצב הבריאות הכללי וביחס לתוחלת החיים הצפויה.
כיום לא מצוי מדע מספיק בכדי להמליץ על דרך מעקב ספציפית בנשים בסיכון גבוה, אך כדאי להתחיל לערוך להן בדיקות סריקה בשלב מוקדם, לעיתים קרובות יותר ולהשתמש בדרכי בדיקה נוספות, כמו אולטרא-סאונד או MRI. במהלך הזמן, עשויה הממוגרפיה הדיגיטלית להציע שיפור על-פני ההדמיה הקונבנציונאלית עבור קבוצות מסוימות של נבדקות.
ה-ACS ממליץ להתחיל בבדיקות סריקה לזיהוי סרטן צוואר הרחם כ-3 שנים לאחר המגע המיני הראשון, אך לא לאחר גיל 21. עד גיל 30, מומלץ על בדיקה שנתית באמצעות משטח רגיל או בדיקה אחת לשנתיים באמצעות ציטולוגית נוזלים. כתוצאה מכך, ניתן להפחית את הסריקה בכל אחת מהשיטות לפעם בשנתיים או שלוש שנים בנשים שבהם התקבלו 3 תוצאות עוקבות תקינות או שליליות בציטולוגיה.
לחילופין, לאחר גיל 30 שנים, נשים שמצויה בהן היסטוריה של תוצאות ציטולוגיה תקינות, יכולות לעבור בדיקת דנ”א של HPV באמצעות ציטולוגיה בנוזלים, במקביל למתן ייעוץ והסברה. תוצאות חיוביות ל-HPV אינן מעידות על הימצאות סרטן.
נשים המצויות בסיכון ממוצע, מגיל 70 שנים ומעלה, שבהן צוואר הרחם בריא, יכולות להפסיק בביצוע הבדיקות במידה ולא נתקבלו בהן תוצאות בדיקות ציטולוגיה חיוביות או לא תקינות במהלך 10 השנים שלפני גיל 70, ובמידה ו-3 הבדיקות האחרונות העוקבות שלהן היו תקינות. נשים עם היסטוריה של סרטן בצוואר הרחם או חשיפה תוך רחמית ל-diethylstilbestrol (או DES) צריכות לדבוק בקוים המנחים כמו נשים המצויות בסיכון ממוצע לפני גיל 30 שנים, ולהמשיך בו גם לאחר מכן.
נשים הסובלות מדיכוי חיסוני צריכות לפעול לפי הקוים המנחים של ה-US Public Health Service and Infectious Disease Society of America (בדיקה פעמיים במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה ופעם בשנה לאחר מכן).
בחירת אפשרויות לבדיקות סריקה של סרטן המעי הגס יכולה להתבסס על הסיכון האישי בחולה, על העדפתו האישית, ועל נגישותו. מבוגרים בסיכון ממוצע צריכים להתחיל בבדיקות הסריקה בגיל 50 שנים באמצעות אחת מהדרכים הבאות: בדיקת fecal occult blood test (או FOBT) או בדיקת fecal immunochemical test (או FIT) שנתית; בדיקת sigmoidoscopy גמישה אחת ל-5 שנים; בדיקת FOBT או FIT שנתית יחד עם בדיקת sigmoidoscopy גמישה אחת ל-5 שנים; או בדיקת קולונוסקופיה אחת ל-10 שנים.
ה-ACS ממליץ על מעקב אינטנסיבי יותר אחר אנשים המצוים בסיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס, כולל אלו שיש להם היסטוריה של adenomatous polyps; אלו שיש להם היסטוריה אישית של כריתה של סרטן המעי הגס; אלו שיש להם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או אדנומות במעי הגס שאובחנו בקרוב מדרגה ראשונה לפני גיל 60 שנים; עלו שיש להם היסטוריה של מחלת מעיים דלקתית במהלך תקופה מממושכת; או אלו שיש להם היסטוריה משפחתית של בדיקות גנטיות הכוללות 1 מתוך 2 סינדרומים תורשתיים, כמו סרטן מעי ללא פוליפים תורשתי ו-adenomatous polyposis משפחתי.
נשים המצויות בסיכון ממוצע ובסיכון גבוה לסרטן באנדומטריות צריכות לקבל מידע אודות הסיכונים והסימפטומים בעת קבלת הווסת הראשונה, ויש לעודד אותן מייד לדווח על סימפטומים כאלה לרופא. נשים המצויות בסיכון גבוה מאוד לסרטן באנדומטריות בשל נשיאת מוטציה גנטית הקשורה לסרטן המעי הגס מסוג nonpolyposis; סבירות גבוהה לנשיאת המוטציה; או העדר תוצאות של בדיקות גנטיות במשפחות שבהן חשד לפרה-דיספוזיציה אוטוזומלית דומיננטית לסרטן מעי גס, צריכות לשקול מעבר בדיקות שנתיות לגילוי מוקדם של סרטן באנדומטריום בגיל 35 שנים. הערכה היסטולוגית של האנדומטריות הינה עדיין סטנדרט הזהב לקביעת מצב האנדומטריום.
העדויות בנוגע לערך הבדיקות לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית עדיין אינן מספקות לכדי להמליץ שגברים המצויים בסיכון ממוצע יעברו סריקות בקביעות. לכן מדגיש ה-ACS את חשיבות השיתוף בעת קבלת ההחלטות בנוגע לביצוע הבדיקה. גברים המצויים בסיכון גבוה, כולל גברים ממוצע תת-סהרה אפריקאי וגברים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן בגיל צעיר, צריכים להתחיל בבדיקות בגיל 40-45 שנים. משום שבדיקת ה-PSA הינה ספציפית לרקמת הערמונית ואיננה ספציפית לסרטן הערמונית, לא קיים ערך סף אבסולוטי שניתן לקבוע באופן כוללני.
אף ארגון לא ממליץ על ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן ריאות באנשים לא סימפטומטיים המצויים בסיכון. אולם, השימוש הגדל ב-spiral computed tomography בבדיקות אלה במעשנים לשעבר ובמעשנים בהווה הוביל את ה-ACS להדגיש את חשיבות קבלת ההחלטות תוך חשיפת המידע באנשים המצויים בסיכון ומעוניינים להבדק. על הבדיקות להערך במרכזים גדולים על-ידי בודקים מנוסים בבדיקה, אבחון ומעקב. יש להמליץ למעשנים שבעדיפות העליונה מצויה הפסקת העישון.
בדיקה תקופתית קבועה צריכה לכלול הפניה לבדיקות סריקה לגילוי גידולים סרטניים קונבנציונאליים וזוהי גם הזדמנות לבדיקות של מקרים של בלוטת התריס, האשכים, השחלות, בלוטות הלימפה, אזור הפה והעור. בנוסף יש לדון בחשיבות הבדיקה העצמית והמודעות המוגברת בנוגע לסימנים ולסימפטומים של הסרטן. יש להמליץ לחולים להספיק לעשן, לשמור על דיאטה, לעסוק בפעילות גופנית ולשתף אותם בקבלת ההחלטה בנוגע לביצוע בדיקות הסריקה לגילוי סרטן.
הקוים המנחים כוללים גם מידע מעקב והערכות של מספרי המבוגרים שנבדקים בארצות הברית בבדיקות ספציפיות לגילוי מוקדם של סרטן בהתבסס על הקוים המנחים של ה-ACS. כיום מבוצעת סקירה מערכתית של מחקרים העוסקים בהתערבויות נבחרות של בדיקות סריקה לגילוי סרטן המבוססות על האוכלוסיה.
הכותבים מסכמים כי מבוגרים רבים אינם עוברים את בדיקות הסריקה רגילות, ולכן ישנה קבוצה של מקרי סרטן מתקדמים המאובחנים בכל שנה, שניתן היה לגלות אותם בשלב מוקדם יותר ונוח יותר לטיפול, או אולי אפילו למנוע אותם. הם מוסיפים כי למרות שההסברה לציבור והגישה של הרופאים והציבור הגדילה את היקף ביצוע בדיקות הסריקה, יש להשקיע עוד במערכות התומכות בבדיקות סריקה ומעקב אחר הסרטן, כמו גם ביידוע הציבור ובקצבת ההחלטה עם החולה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!