אחת התפיסות השגויות הנפוצות נוגעת לכך שבחולים עם עודף-משקל לא תתכן אבחנה של מחלת צליאק. עם זאת, במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology  עולה כי עמדה זו בהחלט שגויה וכי הייעוץ אודות שמירה על משקל בריא צריך להוות חלק מההנחיות של הרופאים אודות דיאטה נטולת-גלוטן.

המומחים גם שללו את המיתוס לפיו מרבית החולים תחת דיאטה נטולת-גלוטן עושים זאת מאחר וסובלים ממחלת צליאק. למעשה, סקר שנערך בארצות הברית מצא כי שכיחות מחלת צליאק נעה סביב 0.7% וכי יש כשני מיליון אנשים תחת דיאטה נטולת-גלוטן בארצות הברית. אך אם בוחנים את החפיפה, מדובר בחפיפה קטנה מאוד. ישנם כ-300,000 אנשים עם מחלת צליאק שהם תחת דיאטה נטולת-גלוטן. רוב המטופלים תחת דיאטה נטולת-גלוטן אינם סובלים ממחלת צליאק ומרבית החולים עם מחלת צליאק אינם מקפידים על דיאטה נטולת-גלוטן.

המומחים מסבירים כי מגמה זו נובעת בעיקר מכך שמטופלים ללא מחלת צליאק מאמינים בשוגג כי הדיאטה תעזור להם לרדת במשקל, או שיש להם תפיסה מעורפלת לפיה גלוטן הינו מרכיב רע ויש להימנע מחשיפה אליו.

עוד מציינים המומחים כי הם הופתעו לגלות כי רבים סבורים כי מחלת צליאק כרוכה בנטל רב יותר מיתר לחץ דם, החזר וושט-קיבה, סוכרת תלוית-אינסולין, אי-ספיקת לב ומחלת מעי דלקתית. המצב היחיד במחקר הנוכחי שהיה כרוך בנטל גדול יותר היה מחלת כליות בשלב סופני תחת טיפולי המו דיאליזה.  כאשר חושבים על כך, סה”כ זה נראה הגיוני. החולים צריכים לטפל במחלה בעצמם בכל ארוחה, כל חטיף, כל יום בכל מקום והם לא מקבלים הפסקות.

בשנים האחרונות חלה עליה בתכניות קליניות וקדם-קליניות המתמקדות במחלת צליאק. אחד הטיפולים המעניינים נוגע להשבת או השראת סבילות לגלוטן ואחת התרופות המבטיחות היא CNP-101/TAK 101 המצויה בשלבי פיתוח והדגימו תוצאות ראשוניות מבטיחות.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACG

לידיעה במדסקייפ