למעלה מ-5% מהנבדקים באוכלוסיה הכללית יפתחו אוטואימוניות אופיינית למחלת צליאק עד גיל 15, אך לא כולם יפתחו את המחלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Gastroenterology.

במסגרת המחקר הגדירו החוקרים אוטואימוניות של מחלת צליאק בנוכחות תוצאה חיובית לבדיקות נוגדנים כנגד tTGA (tissue Transglutaminase) בשתי בדיקות דם עוקבות, במרווח של לפחות שלושה חודשים, או תוצאה חיובית אחת של בדיקת tTGA ביחד עם ביופסית מעי שאישרה את האבחנה. מחלת צליאק הוגדרה בנוכחות נוגדנים כנגד tTGA עם נגע בביופסית מעי בדרגה 2 או 3 לפי סיווג Marsh או אוטואימוניות של מחלת צליאק עם רמות גבווהת של tTG (מעל 0.5) לפחות בשני ביקורים.

גנוטיפ HLA-DQ2 או DQ8 שלווה בסיכון מוגבר למחלת צליאק זוהה ב-40% מהאוכלוסיה הכללית. במחקר קודם שכלל 1,339 ילדים עם גנוטיפים HLA-DR ו-DQ, 0.9% פיתחו מחלת צליאק עד גיל חמש שנים.

במהלך עשרים שנות המעקב, 66 מהמשתתפים במחקר פיתחו אוטואימוניות של מחלת צליאק וענו על קריטריוני מחלת צליאק, בעוד שב-46 התפתחה רק מחלת צליאק. ב-21 משתתפים במחקר עם אוטואימוניות של מחלת צליאק בלבד, נוכחות נונגדנים כנגדtTGA חלפה ללא טיפול (46%).

מבין חמש תתי הקבוצות השונות של גנוטיפים בסיכון, ההיארעות המצטברת של אוטואימוניות של מחלת צליאק נעה בין 9.8% עד 35.7%, בעוד שהיארעות מחלת צליאק נעה בין 6.1% עד 36.4%.

על-בסיס השכיחות באוכלוסיה של קבוצות בסיכון גבוה, החוקרים מעריכים כי ההיארעות המצטברת באוכלוסיה הכללית של אוטואימוניות למחלת צליאק עומדת על 2.4% בגיל חמש שנים, 4.3% בגיל עשר ו-5.1% בגיל 15 שנים. ההיארעות המצטברת של מחלת צליאק עמדה על 1.6%, 2.8% ו-3.1%, בהתאמה.

בעוד שמדובר בעליה משמעותית מההערכות ההיסטוריות בארצות הברית, החוקרים כותבים כי הערכות אלו של ההיארעות הגדלה תואמת למחקרים שפורסמו לאחרונה באמצעות גישות שונות בצפון אמריקה ואירופה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נראה כי אוטואימוניות של מחלת צליאק מתפתחת בעיקר במהלך הילדות, ובעיקר לפני גיל 10 שנים, דבר העשוי לסייע בתכנון מחקרים נוספים.

Gastroenterology 2017

לידיעה במדסקייפ