מחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology עקב במשך 5 שנים אחר מטופלים עם דפיברילטור אוטומטי מושתל תת עורי (S-ICD – Subcutaneous Implantable Cardioverter‑Defibrillator), והניב תוצאות מבטיחות בהשוואה ל-TV-ICD (Transvenous Implantable). TV-ICD מושתל לעיתים קרובות דרך וורידי בית שחי-תת בריחי (Axillary-Subclavian Venous) וממוקם באנדוקרדיום של החדר הימני דרך הווריד הנבוב (Vena cava), והגנרטור ממוקם לרוב בשטח שמתחת לעצם הבריח השמאלית (Infraclavicular area). לעומת זאת, ה-S-ICD ממוקם מתחת לשריר הגב הרחיב (latissimus dorsi) או לשריר המסור (serratus) בצד שמאל, והגנרטור נשאר צמוד לדופן החופשית של החדר השמאלי. היתרון הגדול ביותר של שיטה זו כרוך בכך שהיא אינה מערבת את כלי הדם של המטופל, ומפחיתה את הסיכון לאנדוקרדיטיס, ניקוב דפנות החדר הימני ולפגיעה במסתם הטריקוספידלי אשר עולה בהשתלת TV-ICD.
המחקר עקב אחר 1643 מטופלים עם S-ICD מ-86 מרכזי בריאות בארה”ב במשך עד 5 שנים (מעקב חציוני של 4.2 שנים). המטופלים היו עם מקטע פליטה (LVEF) של 32%±15% ומתוכם, 41% היו עם מחלת לב איסכמית ו-74% סבלו מאי ספיקת לב קלינית.
תוצאות המחקר הראו כי השיעור של מתן שוק בזמן הפרעת קצב ספונטנית היה 92.2%, עם יעילות כוללת של 98.4%. יש לציין כי השיעור של השוק בזמן שלא לצורך היה 15.8% לאחר 5 שנים, בעוד הנתונים על TV-ICD מצביעים על שיעור של כ-17% לאחר 5 שנים. למרות התוצאות המבטיחות הללו, יש לבצע מחקרים נוספים אודות השימוש לטווח ארוך ב-S-ICD.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!