מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-European Association of Percutaneous Cardiovascular Interventions ופורסמו במקביל בכתב העת European Heart Journal עולה כי בחולים עם נגעים מורכבים בפיצול העורק הכלילי השמאלי הראשי, לא תועדו הבדלים בין גישת התערבות כלילית מילעורית עם הכנסת תומכן שני לאחר הכנסת תומכן ראשון רק במידת הצורך או גישה שכללה הכנסת שני תומכנים מלכתחילה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נגעים באזור פיצול עורקים לרוב מטופלים בגישה הדרגתית. עם זאת, בחולים עם נגעים באזור פיצול העורק הכלילי השמאלי הראשי מחקר קודם הדגים יתרון להכנסת שני תומכנים.
מדגם המחקר כלל 467 חולים (גיל ממוצע של 71 שנים, 77% גברים) עם נגעים כליליים בפיצול העורק הכלילי השמאלי הראשי, ארש לקחו חלק במחקר EBC MAIN Study מ-11 מדינות ברחבי אירופה. המשתתפים חולקו באקראי לגישת הכנסת תומכנים באופן הדרגתי (230 חולים), או הכנסת שני תומכנים באופן שיטתי (237 חולים).
התוצא העיקר היה משלב של תמותה, אוטם לבבי ורה-וסקולריזציה של נגע המטרה לאחר 12 חודשים.
מהנתונים עולה כי שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 14.7% מהחולים שטופלו בגישה הדרגתית, בהשוואה ל-17.7% מאלו בהם הוכנסו שני תומכנים מלכתחילה (יחס סיכון של 0.8, p=0.34).
החוקרים מדווחים עוד כי לא תועדו הבדלים בתוצאי סיום משניים, כולל תמותה (3.0% לעומת 4.2%, p=0.48), אוטם לבבי (10.0% לעומת 10.1%, p=0.91), רה-וסקולריזציה בנגע המטרה (6.1% לעומת 9.3%, p=0.16) ותרומבוזיס של התומכן (1.7% לעומת 1.3%, p=0.90).
משך זמן הפרוצדורה, מנת קרינת רנטגן ושימוש בחומרים מתכלים תמכו בגישה הדרגתית להכנסת תומכנים בחולים אלו. בשתי זרועות המחקר השיפור התסמיני היה מצוין ודומה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם היצרות בפיצול העורק הכלילי השמאלי הראשי בהם יש התוויה להתערבות, שיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים היה קטן יותר עם גישה הדרגתית להכנסת תומכנים, בהשוואה לגישה הכוללת הכנסת שני תומכנים מלכתחילה, אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. הם מציעים כי ההתערבות ההדרגתית תמשיך לשמש כברירת המחדל בטיפול במחלה בחלק הדיסטאלי של אזור פיצול העורק הכלילי השמאלי הראשי.
Eur Heart J. Published online May 18, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!