הערכת שארית זרימה כלילית עשויה לסייע בזיהוי חולים עם הפרעה בתפקוד כלי דם כליליים קטנים (Circulation)

בחולים עם אנגינה, אך ללא עדות למחלת עורקים כלילית חסימתית, שארית זרימה כלילית (Coronary Flow Reserve, או CFR) נמוכה המזוהה בצנתור עשויה לספק אבחנה ברורה של הפרעה בתפקוד כלי דם כליליים קטנים (Coronary Microvascular Dysfunction, או CMD), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Circulation.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד כלי דם כליליים קטנים מוגדרת בנוכחות ליקוי בהגברת זרימה בתגובה להרחבת כלי דם תרופתית, בנוכחות מחלת עורקים כלילית לא-חסימתית.

במסגרת המחקר הושלמה מדידה של הלחץ הכלילי ומהירות זרימה כלילית בחולים עם אנגינה ומחלת עורקים כלילית לא-חסימתית. המדידות הושלמו באמצעות חיישנים בקצה חוט מוביל בזמן מנוחה, תרגיל רכיבה על אופניים בשכיבה על הגב והיפרמיה בתיווך אדנוזין. תנגודת כלי דם קטנים חושבה כלחץ הכלילי מחולק במהירות הזרימה. קבוצת החולים כללה נבדקים עם עדות להפרעה בתפקוד כלי דם קטנים, אשר הוגדרה בנוכחות שארית זרימה כלילית של פחות מ-2.5, בעוד שקבוצת הביקורת כללה חולים עם שארית זרימה כלילית של 2.5 ומעלה.

מדגם המחקר כלל 85 חולים (78% נשים, גיל ממוצע של 57 שנים), 45 מהם (53%) סווגו כבעלי עדות להפרעה בתפקוד כלי דם קטנים. מבין החולים עם עדות להפרעה בכלי דם קטנים, ב-82% ניתן היה להשרות איסכמיה, זאת בהשוואה ל-22% מהביקורות (p<0.001); רזרבת זילוח לשריר הלב עמדה על 2.01 ו-2.68 (p<0.001). בקבוצת הביקורת, יעילות זילוח כלילי השתפרה ממנוחה למאמץ ונותרה ללא שינוי בזמן היפרמיה (59% לעומת 65% לעומת 57%, p=0.02 ו-p=0.14).

מנגד, יעילות הזילוח פחתה במהלך שתי צורות הדחק בחולים עם הפרעה בתפקוד כלי דם קטנים (61% לעומת 44% לעומת 42%, p<0.001 בשתי ההשוואות).

מבין החולים עם שארית זרימה כלילית של פחות מ-2.5, ב-62% תועדה הפרעה תפקודי בכלי הדם הקטנים, עם תנגודת מיקרווסקולארית מינימאלית באופן תקין וב-38% תועדה הפרעה מבנית בתפקוד כלי דם קטנים עם תנגודת מיקרווסקולארית היפרמית מוגברת.

תנגודת מיקרווסקולארית במנוחה הייתה נמוכה יותר באלו עם הפרעה תפקודית בכלי דם קטנים (4.2 מ”מ כספית/ס”מ/שניה), בהשוואה לאלו עם הפרעה מבנית בכלי דם קטנים (6.9 מ”מ כספית/ס”מ/שניה) או ביקורות (7.3 מ”מ כספית/ס”מ/שניה).

במהלך פעילות גופנית, בקבוצה עם הפרעה מבנית תועד לחץ דם סיסטולי גבוה יותר (188 מ”מ כספית), בהשוואה לאלו עם הפרעה תפקודית בתפקוד כלי דם קטנים (161 מ”מ כספית, p=0.004) וביקורות (156 מ”מ כספית, p<0.001).

החוקרים זיהו שני פנוטיפים של הפרעה בתפקוד כלי דם קטנים, עם תגובה וסקולארית סיסטמית נפרדת לפעילות גופנית; בכל הנוגע לשאלה אודות הבדלים בפרוגנוזה של שני הפנוטיפים הללו, או צורך בטיפולים שונים, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים.

Circulation. Published online November 11, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן