טיפול נוגד-טסיות כפול לא הוביל לתוצאות דומות לטיפול נוגד-קרישה סטנדרטי לאחר ניתוח החלפת מסתם ותין עם תותב מכאני, אך טיפול בקומדין בעצימות נמוכה יותר עשוי לשמש בחלק מהחולים, כך עולה מתוצאות מחקר PROACT.
מחקר PROACT הינו מחקר רב-מרכזי, שכלל 576 חולים מ-41 אתרים. לאחר שלושה חודשי טיפול סטנדרטי בנוגדי-קרישה, חולים לאחר החלפת מסתם וותין בניתוח, שהיו בסיכון נמוך לאירוע תרומבואמבוליזם (זרוע בסיכון נמוך), חולקו באקראי לטיפול נוגד-טסיות כפול עם אספירין וקלופידוגרל (99 חולים), או להמשך טיפול נוגד-קרישה בקומדין עם אספירין (102 חולים). התוצא העיקרי היה משלב של דימום מג’ורי ומינורי, אירועים תרומבואמבוליים ותרומבוזיס של התומכן.
בתקופה שבין יוני 2006 ועד אוקטובר 2009, 375 חולים עם גורם סיכון אחד לפחות לאירוע תרומבואמבולי חולקו גם באקראי לטיפול בקומדין בעצימות נמוכה עם אספירין (יעד INR בטווח 1.5-2.0, 185 חולים), או לטיפול סטנדרטי בקומדין עם אספירין (יעד INR בטווח 2.0-3.0, 190 חולים), שלושה חודשים לאחר ניתוח החלפת מסתם ותין (זרוע בסיכון גבוה).
המחקר בקרב חולים בזרוע בסיכון נמוך הופסק מוקדם בשל שיעור גבוה יותר של אירועים תרומבואמבוליים מוחיים (3.12% לשנת-מטופל, בהשוואה ל-0.29% לשנת-מטופל, p=0.02) בקבוצת טיפול נוגד-טסיות כפול עד 8.8 שנות מעקב (631.6 שנות-מטופל), ללא הבדלים בשיעור הדימומים או תמותה מכל-סיבה.
בקרב חולים בזרוע בסיכון גבוה תועדו פחות אירועי דמם מג’ורי (1.59% לשנת-מטופל, בהשוואה ל-3.94% לשנת-מטופל, p=0.002) ואירועי דמם מינורי (1.27% לשנת מטופל, בהשוואה ל-3.49% לשנת מטופל, p=0.002) עד 8.7 שנות מעקב (2,035.2 שנות-מטופל), ללא הבדלים באירועי תרומבואמבוליזם (0.42% לשנת-מטופל לעומת 0.09% לשנת-מטופל, p=0.20) ותמותה מכל-סיבה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בזרוע החולים בסיכון נמוך, טיפול נוגד-טסיות כפול לווה בשיעורים גבוהים יותר של אירועי תרומבואמבוליזם ותרומבוזיס של התומכן, בהשוואה לביקורות. הם קובעים כי ניתן לשמור בבטחה על יעד INR בטווח 1.5.2.0 בחולים בסיכון-גבוה, ללא הבדלים בתמותה או בסיבוכים תרומבואמבוליים.
J Am Coll Cardiol 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!