דלף אורטלי (AR) קשה וממושך גורם לעומס נפח ולחץ על החדר השמאלי (LV), שעובר בשל כך שינויים מפצים, שעיקרם היפרטרופיה אקסנטרית עם הגדלת נפח ה LV- ,המאפשרים לחולים להישאר אי-תסמיניים לזמן ארוך. לבסוף, ה LV – כושל, ה- LVEF יורד, ומופיעים סימני אי ספיקת לב, ובשלב זה השרידות ללא ניתוח, פוחתת מאוד. הקווים המנחים ממליצים לכן על ניתוח (דרגה 1) בחולים תסמיניים או עםLVEF מופחת (<50%), ) או (דרגה(2 בחולים אי תסמיניים עם LV מורחב מאוד (רוחב סוף סיסטולי [LVESD] ≥50מ”מ או iLVESD≥ 25מ”מ/מ2שטח גוף, או רוחב סוף דיאסטולי [LVEDD]>65-70 מ”מ). עם השיפור בתוצאות הניתוחיות מחד גיסא, והעדויות על פרה-תפקוד תת-קליני של שריר ה- LV כבר בשלב מוקדם של השינויים המפצים, כאשר ה- LVEF עדיין תקין, מאידך גיסא, נראה שיש מקום להערכה עדכנית של המועד המיטבי לניתוח בחולים אלו.
גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!