איזון גליקמי ירוד לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בחולים עם סוכרת מסוג 1 מלווה בעליה בסיכון ארוך הטווח לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים כליליים מג’וריים, כך עולה ממחקר תצפיתי, מבוסס-אוכלוסיה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 קיים סיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולאריים. כעת הם ביקשו לבחון אם ריכוז המוגלובין מסוכרר לפני הניתוח עשוי לנבא אירועים קרדיווסקולאריים או תמותה לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.
מדובר במחקר עוקבה תצפיתי, שכלל את כל החולים עם סוכרת מסוג 1 שעברו ניתוח מעקפים לא-דחוף בשבדיה בין 1997-2012, לפי נתוני ה-SWEDEN National Diabetes register ו-SWEDEHEART. החוקרים חישבו את שיעורי ההיארעות של תמותה וסיבוכים לבביים מג’וריים (כולל אוטם שריר הלב, אירוע מוחי, אי-ספיקת לב, רה-וסקורליזציה חוזרת בקשר של המוגלובין מסוכרר).
בסיכומו של דבר מדגם המחקר כלל 764 משתתפים עם סוכרת מסוג 1. חציון המעקב עמד על 4.7 שנים ובמהלכו תועדו 334 מקרי תמותה או סיבוכים לבביים מג’וריים (44%, 82 אירועים ל-1,000). לאחר תקנון רב-משתנים, יחס הסיכון לתמותה או סיבוכים לבביים מג’ורייים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של 7.1-8.0%, 8.1-9.0%, 9.1-10.0% ו-10%< עמדו על 1.34, 1.59, 1.73 ו-2.25, בהתאמה, בהשוואה לקטגורית הייחוס. כאשר ריכוז המוגלובין מסוכרר נבחן כמשתנה רציף, יחס הסיכון לעליה של 1% בריכוז המוגלובין מסוכרר עמד על 1.18.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 1, איזון גליקמי ירוד לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים מלווה בעליה ארוכת טווח בסיכון לתמותה או סיבוכים לבביים מג’וריים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!