Cardio Thoracic Surgery

מחקר חדש משווה בין Ticagrelor ו-Clopidogrel בחולים עם תסמונת כלילית חריפה המיועדים לצנתור ראשוני (מתוך Circulation)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון Circulation עולה כי חולים עם תסמונת כלילית חריפה המלווה עליית מקטע ST (ST-segment elevation acute coronary syndrome, STE-ACS) המיועדים לרה-פרפוזיה באמצעות צנתור כלילי ראשוני, השפעת השימוש בתכשיר Ticagrelor הייתה עקבית עם זו שנצפתה בעוקבה הכללית של מחקר ה-Platelet Inhibition and Patient Outcomes (PLATO), אשר המחקר הנוכחי הינו ניתוח של תת-קבוצה ממשתתפיו.

החוקרים מסבירים כי אספירין ו-Clopidogrel הינן תרופות מומלצות לחולים עם תסמונת כלילית חריפה או אלו הזקוקים לתומכן כלילי. התכשיר Ticagrelor, שהינו אנטגוניסט פומי הפיך לקולטן ל-P2Y12, מספק לדבריהם עיכוב טסיות מהיר, רב ועקבי יותר מאשר זה של Clopidogrel ועשוי לפיכך להיות שימושי בחולים עם STE-ACS המיועדים לצנתור כלילי ראשוני.

מחקר ה-PLATO הינו מחקר כפול-סמיות בהקצאה אקראית, בו השוו החוקרים בין Ticagrelor ובין Clopidogrel למניעה של אירועים וסקולאריים בקרב 18,624 חולים עם תסמונת כלילית חריפה. העבודה הנוכחית, מסבירים החוקרים, התמקדה ב-7,544 חולי ה-ACS להם נצפתה עליית מקטע ST או Left bundle branch block (LBBB) ואשר הוקצו אקראית לקבל Ticagrelor במינון העמסה של 180 מ”ג ולאחריו במינון 90 מ”ג פעמיים ביום, או לחילופין Clopidogrel במינון העמסה של 300 מ”ג עם הוראה למינון דומה בעת הצנתור ולאחריו מינון של 75 מ”ג מדי יום למשך 6-12 חודשים.

החוקרים מדווחים כי הורדת התוצא העיקרי המשולב, הכולל אוטם לבבי, שבץ מוחי או תמותה קרדיווסקולארית, בעקבות טיפול ב-Ticagrelor לעומת Clopidogrel הייתה עקבית עם זו של תוצאות עוקבת PLATO הכוללת, ועמדה על 10.8% ו-9.4%, בהתאמה (HR, 0.87; 95% CI = 0.75-1.01; p=0.07). לא נמצא קשר בין התייצגות עם עליית מקטע ST או LBBB ובין הטיפול שהוקצה (p=0.29).

לדברי החוקרים, הטיפול ב-Ticagrelor הביא לירידה במספר תוצאים משניים של המחקר, ובהם אוטם לבבי (HR, 0.80; p=0.03), תמותה כוללת (HR, 0.82; p=0.05) וטרומבוזיס מוכח בתומכן (HR, 0.66; p=0.03). מאידך, הסיכון להתפתחות שבץ מוחי, אשר היה לטענתם נמוך בשתי הקבוצות, היה גבוה יותר בקבוצת ה-Ticagrelor (1.7% לעומת 1.0%; HR, 1.63; 95% CI = 1.07-2.48; p=0.02). לבסוף, נמצא כי הטיפול ב-Ticagrelor לא השפיע על שיעור הדימומים הרציניים (HR, 0.98; p=0.76).

החוקרים מסכמים כי ההשפעות שנצפו לטיפול ב-Ticagrelor בקרב חולים עם STE-ACS המיועדים לצנתור כלילי ראשוני עמדו בקנה אחד עם אלו שנצפו במחקר ה-PLATO בכללותו.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה