Cardio Thoracic Surgery

טיפול תוך-ורידי במגנזיום בדימום תת-עכבישי – האם הסיכון עולה על התועלת? (Stroke)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת אוגוסט של Stroke עולה כי ייתכן וטיפול תוך-ורידי במגנזיום-סולפט אינו מסייע לחולים עם דימום תת-עכבישי חריף על-רקע מפרצת.

חוקרים מהונג-קונג וניו-זילנד מסבירים כי ריכוז גבוה של מגנזיום בדם מלווה בתוצאות נוירולוגיות גרועות יותר. הממצאים סותרים תוצאות מחקרים מוקדמים לפיהם רמות מגנזיום נמוכות לאחר דימום תת-עכבישי מובילות לתוצאות שליליות .

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר אקראי, כפל-סמיות, בשלב III, שכלל 327 מבוגרים. מבין אלו, 169 חולים טופלו במגנזיום סולפט (80 מילימול בתמיסת סיליין 500 מ”ל ביום), בעוד ש-158 חולים טופלו בפלסבו (500 מ”ל סיליין ביום) למשך עד 14 ימים לאחר אבחנת דימום תת-עכבישי חריף על-רקע מפרצת. העירוי החל 31.7 שעות לאחר ההתקף, בממוצע.

מינון מגנזיום הותאם להשגת ריכוז מגנזיום בדם בטווח 2-2.5 מילימול לליטר. החולים טופלו בנוסף ב-Nimodipine.

במטרה להעריך את ההשפעות של מגנזיום, החוקרים השוו את הרמות בדם עם התוצאות הנוירולוגיות, כולל מדד Extended Glasgow Outcome Scale (היעד העיקרי של המחקר, שנבדק לאחר 6 חודשים), מדד Modified Rankin Scale (לאחר 6 חודשים), מדד Barthel Index וחסר נוירולוגי איסכמי מאוחר.

בקרב חולים שטופלו במגנזיום, החוקרים זיהו קשר בין ריכוז מגנזיום גבוה יותר בדם ובין מדדים גרועים יותר (p<0.01) בכל התוצאות למעט חסר נוירולוגי איסכמי מאוחר. בחולים בקבוצת הפלסבו תועדו תוצאות גרועות יותר במדדים Extended Glasgow Outcome Scale וחסר נוירולוגי איסכמי מאוחר בקרב אלו עם רמות מגנזיום גבוהות יותר בדם.

מניתוח רב-משתנים עולה כי ריכוז מגנזיום ממוצע של מעל 1.82 מילימול לליטר בקבוצת ההתערבות, לווה בירידה מובהקת בסיכויים לתוצאות טובות במדדי Extended Glasgow Outcome Scale (מדד 5-8, OR = 0.3) ו-Modified Rankin Scale (מדד 0-2,  OR = 0.3).

בדומה, בקבוצת הביקורת, ריכוז מגנזיום של מעל 0.89 מילימול לליטר לווה בירידה מובהקת לסיכויים לתוצאות טובות יותר במדדי Extended Glasgow Outcome Scale, Modified Rankin Scale ו-Barthel Index.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתן להתייחס להיפומגנזמיה בעת האשפוז כאל תגובה תקינה של הגוף לאיסכמיה, ולכן הינה חסרת משמעות פרוגנוסטית. הם מוסיפים כי במטרה להעריך באופן מדויק יותר את יעילות הטיפול בדימום תת-עכבישי על-רקע מפרצת, דרושים מחקרים נוספים, שיתייחסו גם לאיכות החיים או לתפקוד הקוגניטיבי של החולים.

Stroke 2010;41

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Ustekinumab (סטלרה) הינו טיפול יעיל, בטוח ונסבל היטב כטיפול אינדוקציה וכטיפול אחזקה בחולים עם מחלת קרוהן. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הבטיחות והיעילות של Ustekinumab בחולים מקוריאה עם אבחנה של מחלת קרוהן. מדגם המחקר כלל מבוגרים עם אבחנה של […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה