Cardio Thoracic Surgery

מתן אספירין לחולי אלצהיימר מעלה את הסיכון לדימום תוך-מוחי (מתוך כנס European Stroke Conference)

מתוצאות מחקר חד שהוצגו בכנס ה-19 של ESC (European Stroke Conference) עולה כי טיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר מעלה משמעותית את הסיכון לדימום תוך-מוחי.

הקשר בין גורמי סיכון וסקולאריים ובין סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר תומך בעיקרון “דמנציה מעורבת”. על-בסיס זה, החוקרים סברו כי הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת טיפול באספירין, עשויה לדחות ולהאט התפתחות דמנציה.

במחקר קודם שלהם זיהו החוקרים סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי בחולים עם מחלת אלצהיימר, שקיבלו טיפול כנגד מספר גורמי סיכון וסקולאריים, כולל אספירין. לפיכך, החוקרים ביקשו להמשיך ולבחון את הסיכון במסגרת סקירה סיסטמית.

החוקרים זיהו שני מחקרים אקראיים-מבוקרים להערכת הטיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר, שניהם לא הצליחו להדגים כל השפעה על המחלה בעקבות הטיפול.

במחקר הראשון, הטיפול באספירין (במינון 38-100 מ”ג ביום) היה אחד המדדים להערכת סיכון וסקולארי, כאשר היעד העיקרי של המחקר היה מוגבלות ומעקב למשך שנתיים.

במחקר השני, שהיה מחקר אקראי ומבוקר, בחנו החוקרים את ההשפעה של טיפול באספירין (במינון 75 מ”ג ביום) לעומת הימנעות מהטיפול באספירין. היעדים העיקריים היו מדדים קוגניטיביים ותפקודיים, עם מעקב של עד שלוש שנים.

בשני המחקרים הללו תועדו מקרים של דימום תוך-מוחי בקבוצת המטופלים באספירין, ללא מקרים דומים בקבוצת הביקורות (4.6% לעומת 0% במחקר הראשון ו-2.6% לעומת 0% במחקר השני). במחקר הראשון הסיכון היחסי האינדיבידואלי היה כמעט-מובהק (p=0.074) ובמחקר השני הסיכון היה מובהק (p=0.046).

באיסוף הנתונים מצאו החוקרים סיכון משמעותי בעקבות טיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר: 3.2% לעומת 3.0% (p=0.007).

החוקרים כותבים כי אעפ”י שרווח בר-סמך נותר גדול בשל מספר האירועים הנמוך, אך למרות זאת מההשוואה עולה שוב כי טיפול בחולים עם מחלת אלצהיימר באספירין במינון נמוך עשוי להביא לעלייה משמעותית בסיכון לדימום תוך-מוחי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

מתוך כנס European Stroke Conference

לידיעה ב-DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    הבטיחות והיעילות של Ustekinumab לאורך שנה אחת בחולים עם מחלת קרוהן (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Ustekinumab (סטלרה) הינו טיפול יעיל, בטוח ונסבל היטב כטיפול אינדוקציה וכטיפול אחזקה בחולים עם מחלת קרוהן. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הבטיחות והיעילות של Ustekinumab בחולים מקוריאה עם אבחנה של מחלת קרוהן. מדגם המחקר כלל מבוגרים עם אבחנה של […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה