Cardio Thoracic Surgery

מדידת רמות Cystatin C עדיפה על קריאטינין בזיהוי נזק כלייתי על-רקע חומר ניגוד (Circulation )

הערכת רמת Cystatin C בדם מסייעת באבחנת נזק כלייתי חריף על-רקע חומר ניגוד בשלב מוקדם, וכן מסייעת בניבוי מהלך המחלה, כך מדווחים חוקרים מאיטליה במאמר חדש שפורסם במהדורת 18 במאי של Circulation.

החוקרים כותבים כי עבור מרבית החולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים אלו עשויים לאפשר שחרור מוקדם לאחר הפרוצדורות.

כיום, האבחנה תלויה בשינוי בריכוז קריאטינין בדם באופן ספציפי, עליה של לפחות 0.3 מ”ג לד”ל (או לפחות 25%) בהשוואה לערכים הבסיסיים לאחר 48 שעות. אולם זמן המתנה של 48 שעות מוביל לעיתים לפספוס אבחנת נזק כלייתי חריף על-רקע חומר ניגוד, ובמקרים אחרים מוביל לאשפוז ארוך מהנדרש מאחר שמרבית החולים לא יפתחו הפרעה כלשהי בעקבות חומר הניגוד.

במדגם שכלל 410 חולים עם מחלת כליות כרונית, שעברו אנגיוגרפיה כלילית או פריפרית ו/או אנגיופלסטיקה, החוקרים מדדו את רמות Cystatin C בתחילת המחקר ולאחר 24 שעות, ואת רמות קריאטינין בתחילת המחקר, לאחר 24 ולאחר 48 שעות.

החוקרים מדווחים כי 34 חולים (8.2%) פיתחו נזק כלייתי חריף בתוך 48 שעות מהחשיפה לחומר ניגוד. בסה”כ, ב-87 חולים (21.2%) תועדה עלייה של לפחות 10% בריכוז Cystatin C לאחר 24 שעות. סף זה התברר כסף הטוב ביותר לזיהוי מוקדם של חולים בסיכון לעלייה של לפחות 0.3 מ”ג לד”ל בריכוז קריאטינין , עם רגישות של 100% וסגוליות של 85.9% (הערך המנבא השלילי והחיובי עמדו על 100% ו-39.1%, בהתאמה).

החוקרים אספו בנוסף נתונים לאחר שנה אודות 377 חולים (92%). 34 חולים (9.0%) מתו או סבלו מהתדרדרות חמורה שהובילה לדיאליזה כרונית. יעדי סיום אלו תועדו ב-16 מבין 297 חולים (5.4%) עם עלייה של פחות מ-10% בריכוז Cystatin C ועליה של פחות מ-0.3 מ”ג לד”ל בריכוז קריאטינין, ב-9 מבין 49 חולים (18.4%) עם ערכי Cystatin C מוגברים אך עם עליה של פחות מ-0.3 מ”ג לד”ל בריכוז קריאטינין, וב-9 מבין 31 חולים (29%) עם עלייה בשני המדדים.

מניתוח הממצאים עולה כי גורמים מנבאים בלתי-תלויים לתמותה מכלל הסיבות או דיאליזה כרונית לאחר שנה אחת כללו את ערכי eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) (OR = 0.91) ורמות Cystatin C של 10% ומעלה, בין אם לבד (OR = 2.52,  p=0.02) או בליווי עלייה בריכוז קריאטינין של מעל 0.3 מ”ג לד”ל (OR = 4.45,  p=0.002).

החוקרים מוסיפים כי Cystatin C סייע להם בזיהוי חולים בסיכון מוגבר לסיבוכים בשנה הבאה, הם מאמינים כי מדד זה עשוי לספק מידע פרוגנוסטי נוסף, מעבר לחשיבותו כמדד לתפקוד הכלייתי, וכן עשוי לשמש כמדד טוב יותר להערכת תהליכים המלווים מחלת כליות.

Circulation2010;121:2117-2122

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    ההשפעה של Rituximab על תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Clin Kidney J)

    טיפול ב- Rituximab הפחית משמעותית את קצב הידרדרות תפקוד כלייתי בחולים עם נפרופתיה ממברנוטית (Membranous Nephropathy) פעילה, כולל באלו לאחר טיפול קודם לדיכוי חיסוני או עם תפקוד כלייתי התחלתי ירוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם נפרופתיה ממברנוטית ותפקוד כלייתי ירוד או מחלה […]

  • חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome עולה כי רמות Asprosin  בדם גבוהות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, או השמנת-יתר, בהשוואה לביקורות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Asprosin הינו מועמד אפשרי לשמש כטיפול בהפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. מטרת הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה זו הייתה לאסוף את העדויות בספרות הרפואית אודות […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה