מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- Society of Interventional Radiology, עולה כי ABI (ankle-brachial index מדד קרסול-זרוע) לא תקין עשוי להוות כלי לניבוי סיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית עתידית בפרטים מהאוכלוסייה המבוגרת, המצויים בסיכון קל-בינוני עפ”י דירוג פרמינגהאם (FRS Framingham Risk Scores).

לדברי החוקרים, באמצעות כלי פשוט וזול ניתן לזהות מי עלול להיות בסיכון מוגבר לפתח אוטם לבבי בעתיד.  הם מוסיפים כי כל שיטה העשויה לשפר את יכולת זיהוי הפרטים המועדים לפתח אירוע כלילי חריף בעתיד, אשר אינם נחשבים כבעלי סיכון גבוה עפ”י דירוג פרמינגהאם, הינה בעלת חשיבות ברורה בכל הנוגע לבריאות הציבור ורפואה מונעת. החוקרים מציינים עוד, כי כמעט שני שליש מהאירועים הקורונריים מופיעים בפרטים שאינם ידועים כבעלי סיכון גבוה לאירועים שכאלו.

החוקרים מסבירים כי בדיקת ה- ABI הינה קריאה של לחץ דם באיזור הקרסול באופן פשוט ולא פולשני, שנועדה לזהות מחלת כלי דם פריפריים.  הבדיקה מראה למעשה את מידת הצטברות הרבדים השומניים בעורקי הרגל, ובאופן בלתי ישיר מעידה על הצטברויות של רבדים כאלו בכל המערכת הקרדיו-וסקולארית. יש לציין כי מחלת כלי דם פריפריים הינה גורם סיכון ידוע לאוטם לבבי.

עפ”י הספרות, בוצעו בעבר מחקרים שבדקו את הקשר בין ABI גבוה ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי, אולם טרם נבדקה בהקשר זה אוכלוסיה מבוגרת אשר אינה נחשבת כבעלת סיכון גבוה.

במחקר הנוכחי השתתפו 822 נבדקים מתוך ה- PEDAL – Population-Based Examinations to Determine Ankle-Brachial Index study . מתוכם – 69.7% נשים; 89.7% לבנים; בגיל ממוצע של 64 שנים. הנבדקים גויסו בשנים 2007 ו 2008, ועברו בדיקות סקר למחלת כלי דם פריפריים בעזרת בדיקת ABI.  למשתתפים במחקר לא הייתה מחלת סוכרת או מחלה קרדיו-וסקולארית בכניסתם למחקר.  נעשה שימוש בדירוג פרמינגהאם על מנת להעריך את הסיכון ל- 10 שנים לחלות במחלת לב כלילית: מנמוך (קטן מ-6%), דרך בינוני (6%-19%) ועד גבוה (20% ומעלה).  תוצאות ABI נמוכות מ- 0.9 ו/או גבוהות מ- 1.4 בכל רגל נחשבו לא תקינות.

מתוצאות המחקר עולה כי הודגמה שכיחות של 14.2% תוצאות ABI לא תקינות בין המשתתפים (95% CI  11.9%-16.8%).  ל- 256 נבדקים נמצא דירוג פרמינגהאם נמוך, ל- 414 נמצא דירוג בינוני, ול- 152 דירוג גבוה (31.1%, 50.4% ו 18.5% בהתאמה).  מתוך הנבדקים עם דירוג פרמינגהאם נמוך, ל- 11.3% נצפו תוצאות ABI לא תקינות, ומתוך אלו עם דירוג בינוני, ל- 12.8% נצפו תוצאות לא תקינות.

החוקרים מציינים כי ליותר מ- 10% ממשתתפי המחקר הודגמו תוצאות ABI לא תקינות, על אף שסווגו בסיכון נמוך עד בינוני בדירוג פרמינגהאם.  לטענתם, כלים נהוגים להערכת סיכון קרדיו-וסקולארי, אינם רגישים דיים, ומזהים עד כשליש מהפרטים העלולים ללקות באוטם לבבי.  לעומת כלים אלו, בדיקת ABI הינה נטולת סיכונים ולא פולשנית, ויכולה להיכנס לשימוש בקלות ככלי לזיהוי סיכון לאוטם לבבי גם בפרטים שאינם ידועים כחולים קרדיו-וסקולאריים.

החוקרים ממליצים על הפיכת בדיקת ABI לרווחת יותר באוכלוסיה, בעיקר בקרב אלו המצויים בסיכון נמוך-בינוני, אשר לא היוו את קהל היעד לבדיקה עד כה.

מומחים תומכים בהמלצה להפוך את הבדיקה לנפוצה יותר, אשר בעזרתה ניתן יהיה להצביע על פרטים המועדים לתחלואה לבבית, אשר טרם לכן לא זוהו, וכך לבצע פעולות מניעתיות והסברתיות שיסייעו בהורדת התחלואה והתמותה.

מתוך הכנס השנתי ה- 35 של ה- Society of Interventional Radiology, שנערך במרץ 2010, בטמפה, ארצות הברית.

לידיעה במדסקייפ