מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-PNAM) 2010 , עולה כי נצפה קשר בין שתיית מספר כוסות קפה ביום ובין סיכון מופחת להפרעות קצב.
החוקרים מסבירים כי מטופלים רבים מייחסים תלונות על פלפיטציות לשתיית קפה. עם זאת, הראיות הקיימות בספרות לא מצביעות על קשר שכזה. עבודות קודמות שנערכו בנושא מצאו תוצאות לא עקביות, בחלקן נצפה קשר בין שתיית קפה ובין סיכון מעט מוגבר לאוטם לבבי פטאלי ולא פטאלי, בייחוד במעשנים, ולא נמצא קשר בין שתיית קפה ובין סיכון מוגבר לתמותה הכוללת או לתמותה קרדיווסקולארית.
במחקר הנוכחי בדקו החוקרים נתונים על 130,054 משתתפים מה- Kaiser Permanente health planאשר מילאו שאלון על צריכת הקפה והרגלי בריאות נוספים.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר תקנון למשתנים שונים, ביניהם מדד מסת הגוף (BMI), לחץ הדם וערכי הכולסטרול, נמצא קשר בין שתיית קפה ובין סיכון נמוך יותר לאשפוזים בשל הפרעות קצב. החוקרים מציינים כי למשתתפים ששתו למעלה מ-4 כוסות קפה ביום נמצא סיכון נמוך ב-18% לאשפוז בשל הפרעות קצב, ומוסיפים כי הקשר נצפה הן בנשים והן בגברים, בקבוצות אתניות שונים, וכן במעשנים ולא-מעשנים.
הסיכון היחסי (RR) להפרעות קצב ע”פ צריכת הקפה מוצג בטבלה הבאה:
הפרעות קצב | < כוס קפה אחת ליום RR (95% CI) | 1-3 כוסות קפה ביום RR (95% CI) | > 4 כוסות קפה ביום RR (95% CI) |
כל הפרעות הקצב | 0.97 (0.851.11) | 0.93 (0.84-1.02) | 0.82 (0.730.93) |
Paroxysmal supraventricular tachycardia | 0.85 (0.541.34) | 1.01 (0.721.40) | 0.63 (0.410.98) |
Paroxysmal ventricular tachycardia | 0.99 (0.591.63) | 1.04 (0.711.53) | 1.22 (0.791.87) |
פרפור פרוזדורים | 0.82 (0.671.00) | 0.88 (0.761.01) | 0.81 (0.690.96) |
רפרוף פרוזדורים | 0.99 (0.651.93) | 0.86 (0.621.20) | 0.80 (0.541.19) |
פעימות מוקדמות | 1.98 (1.023.84) | 0.98 (0.541.79) | 0.62 (0.281.35) |
הפרעה לתפקוד ה-SA Node | 1.04 (0.711.52) | 0.90 (0.671.21) | 0.88 (0.621.24) |
הפרעות קצב אחרות | 1.02 (0.791.32) | 0.93 (0.771.14) | 0.72 (0.560.93) |
לדברי החוקרים, משקה הקפה מכיל מספר מרכיבים, כולל אנטי-אוקסידנטים, שעשויים לצמצם את הסיכון להפרעות קצב. עם זאת, הם מציינים כי כאשר נבדקו משתתפים ששתו קפה נטול קפאין בלבד לא נמצאה השפעה מגנה, ולכן ייתכן כי קיים קשר לקפאין עצמו.
בשלב זה לא ברור מהו המנגנון העומד בבסיס הקשר שנצפה במחקר. בין ההסברים האפשריים שמציעים החוקרים ניתן לציין כי קפאין מתחרה עם אדנוזין במוח, ולכן ייתכן שקיימת תחרות דומה גם בלב. אדנוזין משפיע על ההולכה ועל החלמת תאי שריר הלב לאחר הדה-פולריזציה, ועל כן קיצור התקופה הרפרקטורית עלול לעורר הפרעות קצב.
בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי מדובר במחקר תצפיתי ויש לאשר את התוצאות במחקרים נוספים. כמו כן, יעד המחקר העיקרי כלל אשפוזים בשל הפרעות קצב, ולא הפרעות קצב קלות יותר שלא הובילו לאשפוז.
מתוך הכנס Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-PNAM) 2010.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!