Cardio Thoracic Surgery

שלוש תרופות נוגדות-טסיות עדיפות על שתי תרופות לאחר הכנסת תומכן לעורקים הכליליים (מתוך American Heart Journal)

טיפול נוגד-טסיות משולב יעיל יותר מטיפול כפול בהפחתת שיעור האירועים האיסכמיים לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה, כך עולה ממחקר תצפיתי חדש, שפורסם במהדורת פברואר של American Heart Journal.

הטיפול הפומי Cilostazol, שאושר ע”י ה-FDA לטיפול בצליעה לסירוגין, משפר את התועלת בטיפול באספירין וקלופידוגרל כנגד הפעלת טסיות. במחקרים מוקדמים, התרופה הפחיתה את שיעור ההיצרויות החוזרות ופרוצדורות רה-וסקולריזציה בחולים עם תומכן משחרר-תרופה.

בסקירה הנוכחית החוקרים השוו את היעילות והבטיחות בטווח הארוך של טיפול משולב וטיפול כפול, לאחר השתלה מוצלחת של תומכן מסוג SES (Sirolimus Eluting Stent) או PES (Paclitaxel Eluting Stent).

מבין 3099 חולים שטופלו במרכז הרפואי, 1443 חולים קיבל טיפול משולש: אספירין במינון 200 מ”ג ביום, קלופידוגרל (פלויקס) במינון העמסה של 300 מ”ג ולאחר מכן 75 מ”ג ביום, ו-Cilostazol במינון העמסה של 200 מ”ג ולאחר מכן מינון של 100 מ”ג פעמיים ביום. יתר 1646 החולים טופלו באספירין וקלופידוגרל בלבד.

אספירין ניתן ללא הגבלת זמן, קלופידוגרל ניתן למשך לפחות 6 חודשים, ו-Cilostazol ניתן למשך לפחות 4 שבועות. המעקב נמשך 12 חודשים.

בקבוצת הטיפול המשולש, 5 חולים פיתחו אוטם לבבי, בשניים אובחן תרומבוזיס בתומכן ו-21 מתו. בקבוצת הטיפול הכפול, 15 חולים פיתחו אוטם לבבי, ב-12 אובחן תרומבוזיס בתומכן ו-26 חולים מתו.

לאחר תקנון, שיעורי התמותה לאחר 12 חודשים לא היו שונים בין הקבוצות. עם זאת, החוקרים מצאו קשר בין טיפול נוגד-טסיות משולש ובין סיכון נמוך משמעותית לאוטם לבבי לאחר 12 חודשים (HR = 0.233,  p=0.233, p=0.0097) ולתרומבוזיס בתומכן (HR = 0.136,  p=0.0036). עקומות ההיארעות לתרומבוזיס בתומכן ואוטם לבבי נפרדו והגיעו למובהקות סטטיסטית לאחר חודשיים, לאחר מכן העקומות היו מקבילות.

שיעור הדימומים המינוריים והמג’וריים היה דומה בשתי הקבוצות.

החוקרים משערים כי בנוסף להשפעה נוגדת הטסיות, ל-Cilostazol השפעות חיוביות נוספות על המיטה הוסקולארית, דוגמת עיכוב התפתחות פלאק טרשתי, נסיגה של הפלאק הטרשתי, הרחבת כלי דם ושינויים לטובה על פרופיל השומנים בדם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול נוגד-טסיות משולש ממושך, עשוי להפחית את הסיכון לתרומבוזיס בתומכן ואוטם לבבי לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה.

Am Heart J2010;159:284-291

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה