ה-FDA אישר את הרחבת ההתוויה לטיפול ב-Rosuvastatin (קרסטור, אסטרה-זנקה). בעקבות המלצות של פאנל מומחים, ה-FDA אישר כעת את הטיפול להפחתת הסיכון לשבץ מוחי, אוטם לבבי ופרוצדורות רה-וסקולריזציה בחולים עם ערכי LDL תקינים, וללא עדות קלינית למחלת לב כלילית, אך עם סיכון מוגבר לאור גילם, ערכי CRP ונוכחות לפחות גורם סיכון קרדיווסקולארי אחד נוסף.

ב-15 בדצמבר, 2009, ועידת Endocrinologic and Metabolic Drugs Advisory Committee מטעם ה-FDA הצביעה ברוב של 12 לעומת 4, והמליצה על הרחבת ההתוויה לטיפול ב-Rosuvastatin.

באופן ספציפי, המומחים חשוב כי יש די עדויות המעידות על התועלת בטיפול, בכדי להצדיק מתן טיפול ב- Rosuvastatinלגברים בגיל 50 ומעלה ונשים בגיל 60 ומעלה, עם ערכי LDL בצום של מתחת ל-130 מ”ג לד”ל, hs-CRP של 2.0 מ”ג לד”ל ומעלה, ריכוז טריגליצרידים של מתחת ל-500 מ”ג לד”ל, וללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית או מחלה צרברווסקולארית, או מקבילים לסיכון למחלת לב כלילית.

החלטת ה-FDA מבוססת על תוצאות מחקר JUPITER (Justification for the Use of Statins in Primary Prevention: and Intervention Trial Evaluating Rosuvastatin).

ההתוויה החדשה כוללת גורם סיכון קרדיווסקולארי נוסף, דבר שלא נדרש להכללת החולים שהשתתפו במחקר. במהלך דיון שנערך בדצמבר 2009, חברי פאנל המומחים עדיין לא היו בטוחים בנוגע לאפשרות לאשר את ההתוויה על-בסיס גיל ורמות CRP מוגברות בלבד. במחקר JUPITER, גיל היה גורם הסיכון הקרדיווסקולארי היחיד, בנוסף לערכי CRP מוגברים, ב-25% מהחולים, בעוד שב-50% מהחולים תועד לפחות גורם סיכון אחד נוסף.

בניתוח פוסט-הוק של הממצאים, התועלת של הטיפול זוהתה רק באלו שענו על הקריטריונים לגיל וערכי CRP מוגברים, עם לפחות גורם סיכון אחד נוסף. בקרב חולים שהתאימו לטיפול לאור הגיל וערכי CRP בלבד, הירידה ביעד הסיום העיקרי לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

החוקרים שניהלו את מחקר JUPITER מדווחים כי ההתוויה החדשה היא “שמרנית במידה ראויה”, והוסיפו כי hs-CRP הוא המדד הטוב ביותר לריבוד הסיכונים בחולים עם סיכון פרמינגהם ל-10 שנים של 5% עד 20%, ושאחרת לא היו מועמדים לטיפול בסטטינים.

מומחים נוספים מסרו כי ההתוויה נאמנה לעדויות, מאחר שבחולים במחקר JUPITER עם פחות משני גורמי סיכון, דוגמת אלו שנכללו במחקר על-בסיס גילם וערכי CRP מוגברים בלבד, לא זוהתה תועלת משמעותית בעקבות הטיפול.

עם זאת, מומחים בתחום מדגישים כי hs-CRP אינו מצוי בשימוש נרחב באופן מעשי. הם מאמינים כי ייתכנו חששות בנוגע למהימנות בין נבדקים שונים או עם בדיקות חוזרות, עם רושם מוטעה לסיכון מוגבר כאשר הערכים חורגים מהנורמה. כמו כן, המחלוקת העיקשת בנוגע לחשיבות hs-CRP מנעה מרופאים רבים להשתמש במדד זה. עם זאת, אין ביומרקרים חדשים המשמשים סמן מנבא טוב יותר מ-hs-CRP.

ההתוויה החדשה היא ליבראלית יותר מהקריטריונים ששימשו במחקר JUPITER. למרות שבמחקר JUPITER נכללו משתתפים על-בסיס רמות CRP וגילם, ולא נדרש גורם סיכון קרדיווסקולארי נוסף, כפי שנדרש לפי ההתוויה המורחבת, המחקר לא כלל משתתפים תחת טיפול בכולסטרול וטיפול הורמונאלי חליפי לאחר-מנופאוזה, אלו עם עלייה באנזימי כבד ושריר, אלו עם מחלת כליות, סוכרת, היפרטריגליצרידמיה חמורה, יתר לחץ דם לא-מאוזן או מחלה של בלוטת התריס, כמו גם חולים עם ממאירות בחמש השנים האחרונות, או התמכרות לסמים או אלכוהול.

לאור זאת, נראה כי המון חולים שהיו יכולים להשתתף במחקר JUPITER, יתאימו לטיפול על-בסיס ההתוויה החדשה.

בניתוח נפרד של הנתונים, החוקרים יישמו את הקריטריונים להכללה במחקר JUPITER למשתתפי NHANES (National Health and Nutrition Examination Surveys) בין השנים 1999-2002, ומדווחים כי מבין 174 מיליון מבוגרים בארה”ב, בגילאי 20-85 שנים, כשבעה מיליון (4%) ענו על קריטריוני ההכללה במחקר JUPITER. על-בסיס ההתוויה, שעשויה לכלול חולים רבים עם סוכרת, רמות כולסטרול מוגברות ולחץ דם גבוה, ההערכה היא כי כ-16-17 מיליון חולים נוספים יענו על הקריטריונים לטיפול בהתאם להתוויה החדשה של ה-FDA.

להודעת ה-FDA

לידיעה במדסקייפ