מאת ד”ר בן פודה שקד

ממאמר סקירה חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של הירחון Journal of the American College of Cardiology עולה כי הפופולאריות הגוברת של תוספים ותכשירים צמחיים במדינות המערב הפכה למקור דאגה עבור רופאים אשר לא נהגו לשאול את מטופליהם באופן שגרתי אודות נטילת תרופות טבעיות, וזאת על אף ההשפעות הפוטנטיות של חלק ממוצרים וויטמינים אלו.

החוקרים מסבירים כי למעלה מ-15 מיליון בני אדם בארצות הברית נוטלים תרופות טבעיות ו/או ויטמינים במינונים אשר עשויים להיות בעלי אינטראקציה עם תרופות המרשם אותן נוטלים בשל מחלות לב, עובדה אשר עלולה להציב אותם בסיכון. לדבריהם, בעוד שאין סקירתם זו חושפת פרטים חדשים, המדובר במסרים שחשוב לחזור ולהדגישם.

החוקרים טוענים כי יש להבין את האינטראקציות בין התרופות אותן נוטלים חולי לב ובין מוצרים טבעיים ותוספי מזון אשר פעמים רבות הרופא כלל אינו מודע לכך שמטופליו עושים בהם שימוש. לפיכך, על הרופאים למלא תפקיד פרו-אקטיבי יותר, הם מציעים, בכך שישאלו את מטופליהם אם נוטלים תרופות משלימות או אלטרנטיביות כלשהן.

לדברי החוקרים, לסקירתם זו שלוש מטרות עיקריות. הראשונה, להדגיש את השימוש ההולך וגובר בתוספים ובטיפולים ‘אלטרנטיביים’ אחרים. לדבריהם שיעור הביקורים למטפלים משלימים ואלטרנטיביים כיום עולה בהרבה על שיעור הביקורים לרופאי המשפחה, ומגיע לכדי עלויות של כ-34 מיליארד דולר, אשר על פי רוב מגיעים מכיסו של המטופל. באשר לגורמים המניעים מגמה זו, מזכירים החוקרים את מגיפת ההשמנה; דיכאון, חרדה והפרעות כאב; רצון כללי של האוכלוסיה בבריאות טובה יותר ובמניעת מחלות; וכן תפישה עיקשת לפיה טיפולים חלופיים ומשלימים הינם בטוחים יותר מאשר תרופות מרשם.

מטרתו השנייה והמרכזית של מאמר הסקירה הינה להתמקד בכמה מן התרופות הטבעיות הנפוצות בשימוש אשר ידוע כי הינן בעלות אינטראקציה עם תרופות קרדיווסקולאריות, ובהן פרע מחורר (St Johns wort), זנב הארי (Mother wort), ג’ינסנג, ג’ינקו בילובה, שום, מיץ אשכוליות, עוזרר (Hawthorn), דקל המסור (Saw Palmetto), מרווה סינית (Danshen), אכיניציאה, טטראנדרין, Aconite, Yohimbine, Gynura, ליקריץ וקוהוש שחור (Black Cohosh).

החוקרים מזכירים את הכיסוי הספרותי המקיף לו זכתה האינטראקציה של מיץ אשכוליות והשפעותיו המעכבות על אנזימי כבד מסוימים, באופן שעלול להגביר את הרמות של תרופות כגון סטטינים ותרופות מסוימות הניתנות למושתלי איברים. על אף המידע הרב שפורסם בנושא, החוקרים טוענים כי אינטראקציות בין-תרופתיות הקשורות במיץ אשכוליות עודן נפוצות מאוד, וכי לעיתים רופאים שוכחים להזכיר למטופליהם אודותיהן. לעומת זאת, פרע מחורר (St John’s wort) עשוי להגביר את הפעילות האנזימטית, באופן שיחליש את ההשפעה של תרופות מסוימות, ובמיוחד תרופות הניתנות לשליטה בקצב הלב ותרופות המשמשות מושתלי איברים. היו לדבריהם דיווחים של מקרי דחיית שתל בשל הגנה בלתי מספקת מהטיפול האימונוסופרסיבי מסיבות אלו.

כשנשאלו החוקרים אם ישנם תוספים כלשהם אשר בעיניהם עשויים להדאיג במיוחד, השיבו כי שום עשוי להיות כזה. החוקרים מסבירים כי אנשים רבים מאמינים כי לשום השפעות המשנות את מערכת החיסון לקראת זיהום או השפעות על ביולוגיה וסקולארית, לרבות השפעה של הורדת רמות הכולסטרול והשפעה המגנה מפני טרשת עורקים. אולם לטענתם שום עלול להגביר את הסיכון לדימום בחולים הנוטלים קומדין. כך למשל, מתארים החוקרים סיטואציה בה חולה לאחר אוטם לבבי חריף עובר צנתור תוך הכנסת תומכן, ומתחיל טיפול באספירין וקלופידוגרל, כך שהסיכון לדימום הינו גבוה מלכתחילה. באם אותו חולה סובל בנוסף מפרפור פרוזדורים או עובר השתלת מסתם מלאכותי, ומתחיל בנוסף טיפול בקומדין, הרי שהסיכון הכרוך בצריכת שום, שהינה לכאורה תמימה, עלול להביא לכדי דימום המסכן חיים.

המטרה השלישית של המאמר הנוכחי הייתה להתמקד בהיעדר הפיקוח על תחום התוספים הטבעיים. לדבריהם, מוצרים המשווקים כתוספות או תרופות משלימות לא צריכים לעבור את אותם מבחנים קפדניים של בטיחות ויעילות כמו תרופות מרשם, ויתרה מכך, לא קיימים בקרת איכות, פיקוח או תקנות ביחס לאופן בו מוצרים אלו משווקים ומופצים.

החוקרים מביעים את תקוותם כי מודעות גבוהה יותר לאינטראקציות האפשריות הכרוכות בתוספים אלו תניע את קובעי המדיניות להעביר תקנות בנוגע למוצרים אלו על מנת להגן על בריאות הצרכנים, כמו גם על כיסם. לדבריהם, חלק ממוצרים אלו הינם יקרים במיוחד, והאנשים הנוטים לרוכשם לעיתים עושים זאת מתוך רצון להימנע מפנייה לבדיקות רפואיות, דבר העלול להוביל לדחייתן של אבחנות חשובות.

החוקרים מסכמים כי על הציבור להיות מודע טוב יותר לקיומן של אינטראקציות בין תרופתיות אלו, בעוד שעל הרופאים לתקשר טוב יותר בנושא עם מטופליהם. הם מדגישים כי בשום פנים אין בכוונתם להצהיר כי תכשירים טבעיים אלו אינם עובדים, כי אם לקרוא לראיות מדעיות באותו האופן בו נבדקות תרופות המרשם.

J Am Coll Cardiol 2010; 55:515-525

לידיעה במדסקייפ