Cardio Thoracic Surgery

טיפול במשתנים ומעכבי ACE לאחר ניתוח לב אינו מגביר את הסיכון לפגיעה כלייתית חריפה בילדים (מתוך כנס Society of Critical Care Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר סקירה רטרוספקטיבי חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-39 של ה-Society of Critical Care Medicine (SCCM) עולה כי השימוש ב-Furosemide ובתכשירים מסוג מעכבי ACE במקביל לאחר ניתוח לב אינו מגביר את הסיכון לפתח פגיעה כלייתית חריפה (Acute Kidney Injury, AKI) בילדים קטנים.

החוקרים מסבירים כי תינוקות, פעוטות וילדים עם מחלת לב הינם חשופים להתפתחות של פגיעה כלייתית חריפה, אשר עלולה להתרחש כתוצאה מזילוח סיסטמי ירוד, מהשפעותיה של מכונת לב-ריאה, או מתרופות נפרוטוקסיות. הם מציינים כי פגיעה זו עלולה להוביל לשהייה ממושכת ביחידה לטיפול נמרץ ונקשרה לתמותה רבה יותר.

בעוד שמחקרים קודמים בחנו את הקשר בין מעכבי ACE ובין ההיארעות של AKI בילדים עם מחלת לב מולדת, טוענים החוקרים כי מחקרם זה הינו הראשון אשר בוחן בנוסף את השימוש במקביל בתרופות משתנות, אשר ניתנות כמעט לכל ילד לאחר ניתוח לב. לדבריהם, נעשה שימוש נרחב וחופשי במעכבי ACE בחולים אלו, לא רק עבור יתר לחץ דם בתר-ניתוחי, כי אם גם לתועלת התיאורטית הכרוכה ב-Remodeling של חדר יחיד. לפיכך, ביקשו במחקר הנוכחי לבחון את השאלה שמא שימוש במעכבי ACE יחד עם מינונים גבוהים במיוחד של משתנים גורם לפגיעה כלייתית.

החוקרים בחנו מידע אודות 319 חולים מתחת לגיל שנתיים אשר קיבלו Furosemide בלבד (כך ב-149 חולים, גיל ממוצע 5 חודשים) או לחילופין בשילוב עם מעכבי ה-ACE Captopril או Enalapril/Enalaprilat (כך ב-170 חולים, גיל ממוצע 3.7 חודשים) בעודם מטופלים ביחידת הטיפול נמרץ במוסדם, לאחר ניתוח לב, בין השנים 2007 ו-2008. במידע שנאסף כלל פרטים אודות שימוש במכונת לב-ריאה, Cross-clamp, ופרק הזמן של עצירת הסירקולציה; רמות הקריאטינין ההתחלתיות והמירביות; וכן השימוש תרופות נפרוטוקסיות שכיחות נוספות, לרבות Ketorolac, Gentamycin, Cyclosporine ומשתנים אחרים.

החוקרים עשו שימוש ב-Modified Schwartz Criteria על מנת לחשב את ה-Serum Creatinine Clearance, וסיווגו את הדרגה הגבוהה ביותר של AKI על פי מדד ה-Pediatric Risk, Injury, Failure, Loss and End-Stage Kidney Disease (pRIFLE).

החוקרים מצאו כי על אף שהילדים בקבוצת הטיפול המשולב הראו שיעור היארעות גבוה יותר של מדד pRIFLE מקסימלי של F (כשל כלייתי) לעומת קבוצת המונותרפיה (31% לעומת 20%, בהתאמה; OR 1.75; p = 0.033), השימוש במעכב ACE לא נקשר לעלייה בסבירות לקבל ציון F (p = 0.85) לאחר תקנון לגיל החולה, משך הזמן של עצירת הסירקולציה בניתוח, הצורך ב-Extracorporal Membrane Oxygenation בתקופה הבתר-ניתוחית או השימוש ב-Gentamycin.

ככלל, הסבירות של קבלת ציון F במדד pRIFLE עלה ככלל שהתארכה עצירת הסירקולציה במהלך הניתוח (p = 0.002) ועם השימוש ב-Gentamycin (p = 0.012), Chlorothiazide (p = 0.044) או Cyclosporine (p = 0.012). גיל מבוגר יותר נקשר לסבירות נמוכה יותר של קבלת ציון F במדד pRIFLE (p < 0.0001).

לבסוף, הילדים אשר טופלו הן ב-Furosemide והן במעכבי ACE הראו שימוש ארוך במידה משמעותית במכונת הלב-ריאה (p = 0.04) וה-Cross-clamp (p = 0.03), אולם פינוי קריאטינין בתר-ניתוחי נמוך יותר (54.4 לעומת 64.3 mL/min per 1.73m2; p = 0.01) לעומת אלו שטופלו ב-Furosemide בלבד.

החוקרים מוסיפים כי לאחר תקנון לכל הגורמים האמורים, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ביחס לפגיעה כלייתית. זאת ועוד, אף אחד מהילדים בקבוצת הטיפול התרופתי המשולב לא הזדקק בהמשך לטיפול כלייתי-תחליפי, ולא נצפתה תמותה מוגברת בקבוצה זו. הם טוענים כי מחקרם זה מעיד שהשימוש במעכבי ACE יחד עם משתנים הינו בטוח בקרב אוכלוסיה פגיעה זו, וכי הוא עשוי לשנות את עשייתם הקלינית ואת החששות הכרוכים במתן טיפול זה. לאור כמה ממגבלות קריטריוני ה-pRIFLE, יהיה זה מעניין לדבריהם לבחון את השאלה הנחקרת בשיטה אחרת, כמו למשל באמצעות סמנים ביולוגיים של פגיעה כלייתית.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי מדובר בעבודת סקירה השוואתית סבירה, שכן מרבית החולים בגיל הינקות אשר עוברים ניתוחי לב אכן מצריכים טיפול ב-Furosemide בשלב זה או אחר, אם כי שיעור קטן יותר של החולים מצריך טיפול במעכבי ACE. הוא מוסיף כי לאור מגבלות המחקר הנוכחי בשל מבנהו הרטרוספקטיבי, החוקרים פעלו בצורה טובה על מנת לקבוע שלא קיימים הבדלים ניכרים בתפקוד הכלייתי בין שתי הקבוצות, ממצא המצביע על כך שהשימוש המקביל במשתנים ובמעכבי ACE הינו בטוח בהקשר זה.

עם זאת, המומחה מזהיר כי קיים עדיין צורך בניטור קפדני אחר התפקוד הכלייתי של החולים המקבלים תרופות בעלות פוטנציאל נפרוטוקסי. לדבריו, אין בתוצאות המחקר הנוכחי משום סיבה לזנוח ניטור זה, כי אם להרגיע את הקלינאים שהתחלת השימוש בשתי תרופות אלו גם יחד באוכלוסיית חולים זו הינו צעד סביר.

מתוך הכנס השנתי ה-39 של ה-Society of Critical Care Medicine (SCCM) שנערך בינואר 2010 בפלורידה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה