Cardio Thoracic Surgery

השוואה בין מתן מוקדם או מאוחר של אספירין בשילוב עם דיפירידמול בשחרור מושהה לחולים עם TIA או שבץ איסכמי (מתוך Lancet Neurology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-8 בינואר 2010 ב- Lancet Neurology, עולה כי מתן מוקדם של Aspirin עם Dipyridamole בשחרור מושהה היה יעיל ובטוח כמו מתן מאוחר של התרופות, בחולים לאחר שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (transient ischemic attack, TIA).

לדברי החוקרים, היתרונות של מתן Aspirin עם Dipyridamole בשחרור מושהה לצורך מניעה כרונית של שבץ הם ידועים. עם זאת, לא ברור האם התרופות יעילות כטיפול מוקדם בחולים לאחר TIA או שבץ איסכמי. מטרת המחקר הייתה להשוות בין מתן משולב של 2 התרופות לחולים ב-24 השעות הראשונות לאחר TIA או שבץ, או לאחר 7 ימים מהאירוע בהם טופלו החולים באספירין בלבד.

מחקר ה-EARLY הינו מחקר תווית פתוחה, אשר כלל 543 משתתפים שפנו לטיפול בשל תסמינים של שבץ איסכמי חריף וחסר נוירולוגי.  החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת אספירין במינון 25 מ”ג יחד עם דיפירידמול בשחרור מושהה במינון 200 מ”ג פעמיים ביום בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים (n=283), או לאחר 7 ימי טיפול באספירין בלבד במינון 100 מ”ג ליום (n=260). הטיפול ניתן לחולים למשך עד 90 ימים. יעד המחקר העיקרי היה ציון ה- modified Rankin scale לאחר 90 יום, שהוערך בצורה טלפונית. בנוסף בדקו החוקרים יעד יעילות ובטיחות משולב, שכלל הערכה של תמותה ואירועים ווסקולאריים דוגמת שבץ, TIA, אוטם לבבי לא פטאלי וסיבוכי דימום מז’ורי.

מתוצאות המחקר עולה כי 56% מהחולים בקבוצת הטיפול המוקדם ו-52% מהחולים בקבוצת הטיפול המאוחר דיווחו כי לא סבלו מהגבלה כלל או שסבלו מהגבלה קלה בלבד לאחר 90 יום מהאירוע. כמו כן, ב-28 חולים בקבוצת הטיפול המוקדם ו-38 בקבוצת הטיפול המאוחר נמצא אירוע הנכלל ביעד המחקר המשולב (HR 0.73, 95% CI 0.44-1.19, p=0.20).

החוקרים מדווחים כי ב-75% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול המוקדם התרחשו אירועים שליליים, לעומת 68% בקבוצת הטיפול המאוחר (p=0.063). עם זאת, בקבוצת הטיפול המאוחר התרחש מספר מעט גבוה יותר של אירועים חמורים, בייחוד שבץ חוזר, בהשוואה לקבוצת הטיפול המוקדם (18% לעומת 16% בהתאמה, p=0.43).

הם מוסיפים כי תופעות לוואי תרופתיות לא-חמורות היו שכיחות יותר בקבוצת הטיפול המוקדם לעומת הטיפול המאוחר, באופן מובהק סטטיסטית (28% לעומת 21%, p<0.0001). בין תופעות הלוואי שדווחו ניתן לציין כאבי ראש, בחילה והקאה.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי לא נמצא הבדל בין מתן מוקדם או מאוחר של אספירין ודיפירידמול בשחרור מושהה, למטרת מניעה שיניונית בחולים לאחר שבץ.

בתגובה שפורסמה למאמר נכתב כי המחקר מספק נתונים על הבטיחות והיעילות האפשרית של טיפול מוקדם באספירין ודיפירידמול לאחר שבץ או TIA. עם זאת, תוצאות המחקר אינן חד משמעיות ועל כן בשלב זה עדיין לא ברור האם טיפול נוגד טסיות מוקדם בחולים לאחר שבץ הוא שימושי.

Lancet Neurology, 2010

למאמר התגובה ב- Lancet Neurology

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה