Cardio Thoracic Surgery

כולסטרול מסוג HDL משפיע אחרת בחולי סוכרת ומשתפר בעקבות טיפול בניאצין (מתוך Circulation)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Circulation עולה כי יתכן וההשפעות של כולסטרול מסוג HDL הינן שונות בקרב אנשים בריאים בהשוואה לאלו הסובלים מסוכרת. החוקרים מצאו כי HDL בסוכרתיים הביא לפגיעה ביכולות ההגנה של האנדותל, וכי טיפול ב-Extended-release Niacin עשוי לשפר יכולות אלו.

לדברי החוקרים, מאחר ומחקרים שפורסמו לאחרונה ובחנו התערבויות טיפוליות להעלאת רמות ה-HDL הובילו למסקנות סותרות, נראה כי רמות ה-HDL בפני עצמן אינן מהוות מדד טוב מספיק ליעילות הטיפול התרופתי, וכי יש צורך במדדים לתפקוד ה-HDL על מנת להעריך את הפוטנציאל של טיפולים המכוונים ל-HDL העשויים להשיג אפקט ואזופרוטקטיבי.

החוקרים טוענים כי למחקרם זה עשויות להיות השלכות על המחקר הקליני. לדבריהם, לא ניתן עוד להתבונן בערכי רמות ה-HDL בפלסמה בלבד, כי אם יש צורך לבחון גם את איכותו, הנבדלת כמתברר בין חולים שונים. שנית, הם טוענים כי טיפול בניאצין הינו פתרון מבטיח, לא רק לשם העלאת רמות ה-HDL בדם, כי אם גם בשיפור האיכות שלו.

החוקרים מסבירים כי יש עדיין מה ללמוד אודות השפעותיו המגנות של HDL. מנגנון אחד הינו טרנספורט הפוך של כולסטרול, משמע הסרתו מהרובד הטרשתי והעברתו לכבד, באופן המוביל לרגרסיה של טרשת העורקים. מעבר לכך, מחקרים מציעים כי ישנה חשיבות גם להשפעתו הישירה על הייצור של Nitric Oxide (NO).

כך למשל, מחקרים קודמים הראו כי כולסטרול מסוג HDL הינו בעל השפעות מגנות על האנדותל, כגון גירוי לייצור NO ו-Vasomotion תלוית-אנדותל. בנוסף, מספר מחקרים הציע כי ל-HDL השפעות אנטיאוקסידנטיות, בעוד שאחרים הראו כי הוא מקדם את תיקון האנדותל המתווך בידי Endothelial-progenitor-cell (EPC). עם זאת, מרבית המחקרים הללו בוצעו תוך שימוש ב-HDL שבודד מאנשים בריאים או נבנה מחדש.

במחקר הנוכחי בודדו החוקרים HDL מעשרה נבדקים בריאים וכן מ-33 חולים עם סוכרת ורמות נמוכות של HDL, ומדדו את ההשפעות של HDL על ואזודילטציה תלוית-אנדותל ועל תיקון האנדותל המתווך בידי EPC.

בהשוואה לנבדקים הבריאים, מצאו החוקרים כי התכונות המגנות על האנדותל של HDL שנלקח מחולים סוכרתיים היו פגומות במידה ניכרת. בעוד ש-HDL שמקורו באנשים בריאים גירה ייצור של NO באנדותל, צמצם את רמות הדחק החימצוני בו, שיפר את הואזודילטציה תלוית-האנדותל ואת תיקון האנדותל המוקדם המתווך בידי EPC, הרי שהשפעות מועילות אלו לא נצפו בקרב החולים הסוכרתיים.

החוקרים מבהירים כי עד כה היו כשישה או שבעה מחקרים אשר בחנו את האופן בו HDL משפעל את תפקוד האנדותל, ובמיוחד את ייצור ה-NO באנדותל. לטענתם, מחקרם זה הינו הראשון אשר מדגים כי בעוד שהדבר עשוי להיות נכון בקרב נבדקים בריאים, אין זה המקרה עבור חולי סוכרת.

חולים סוכרתיים עם רמות נמוכות של HDL, העונים לקריטריונים של התסמונת המטבולית, מטופלים על פי רוב בתרופות המעלות את רמותיו. מסיבה זו, ביקשו החוקרים לבחון שמא Niacin עשוי לשנות את איכות ה-HDL שלהם. לפיכך, הקצו אקראית את החולים הסוכרתיים שנכללו במחקר לקבל Extended-release Niacin (במינון 1500 מ”ג ליום) או לחילופין תרופת דמה, למשך שלושה חודשים. מחקרים קודמים, הם טוענים, הראו כי ניאצין עשוי לשנות ולקבוע מחדש את הרכב החלבונים של ה-HDL, באופן המשפר את יכולותיו הואזופרוטקטיביות.

החוקרים מצאו כי טיפול בניאצין העלה את רמות ה-HDL, אולם מעבר לכך שיפר בנוסף את ההשפעות המגנות על האנדותל, בהשוואה ל-HDL שנלקח מאנשים בריאים. כך למשל, בחולים הסוכרתיים שטופלו בניאצין, ייצור ה-NO בתאי האנדותל ותיקון האנדותל המתווך בידי EPC עברו גירוי. כמו כן, הביא הטיפול בניאצין לצמצום רמות הנזק החימצוני ל-HDL המתווך בידי Myeloperoxidase.

החוקרים מסכמים כי איכות ה-HDL הייתה טובה יותר בעקבות טיפול בניאצין, ממצא חשוב לטענתם מאחר ועשוי להיות חשוב אף יותר מאשר העלאת רמות ה-HDL בלבד. הם מציינים כי ממצאיהם אלו עומדים בקנה אחד עם ממצאי מחקר ה-Arterial Biology for the Investigation of the Treatment Effects of Reducing Cholesterol 6: HDL and LDL Treatment Strategies in Atherosclerosis (ARBITER 6-HALTS), אשר הדגים כי ניאצין הביא לנסיגה של טרשת עורקים כפי שנמדדה באמצעות עובי האינטימה-מדיה בעורקי הקרוטיד, אולם כי Ezetimibe לא עשה כן. לבסוף, הם מזכירים שני מחקרים חשובים נוספים העוסקים בניאצין ואשר חוקרים ורופאים ממתינים בקוצר רוח לפרסום תוצאותיהם, והם מחקר ה-AIM-HIGH (שצפוי להתפרסם בשנת 2011) וה-HPS2-THRIVE (שתוצאותיו צפויות להתפרסם בשנת 2013).

Circulation 2009

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה