ממחקר חדש עולה כי בחולים עם סיכון בינוני למחלת עורקים קורונרית (CHD), בדיקת MSCT (Multislice CT) מספקת אינפורמציה אבחנתית, השונה מזו של מיפוי לבבי (MPI Myocardial Perfusion Imaging), ומשלימה את תוצאות הבדיקה הנ”ל.

לדברי החוקרים, הממצאים תומכים בשילוב שתי הטכנולוגיות.  אכן, מספר יצרני מכשירי CT פנו כבר לפתח טכניקות הדמיה משולבות. אולם, בעוד הרציונל להשגת אינפורמציה הן בנושא טרשת עורקים והן בנושא איסכמיה, קיימת זה זמן רב, היתרונות היחסיים של MSCT ו-MPI אינם ידועים, וחסרים מחקרים השוואתיים בין השניים.

החוקרים ערכו בדיקות MSCT (באמצעות סריקה של 16 או 64 חתכים) ו-MPI, באמצעות SPECT, ב-114 נבדקים, שמרביתם היו בסיכון בינוני למחלת עורקים קורונרית. תת-קבוצה של 58 נבדקים עברו אנגיוגרפיה קורונרית. החוקרים מדווחים כי 41 מהנבדקים סווגו כנבדקים ללא CAD בבדיקת MSCT, 33 עם CAD ללא חסימה, ו-40 עם היצרות לומינלית של 50% או יותר. על-בסיס תוצאות בדיקת MPI, באמצעות אדנוזין, 77 נבדקים העלו תוצאות תקינות בבדיקת מיפוי לב, בעוד שב-37 היו פגמי מילוי הפיכים ו/או קבועים. ב-58 החולים שעברו אנגיוגרפיה, ב-9 לא היו הפרעות קורונריות, 22 סבלו ממחלה לא-חסימתית, ו-27 סבלו מהיצרות של 50% או יותר.

חשוב לציין, כי 90% מהנבדקים עם בדיקת MSCT תקינה, הציגו תוצאות נורמליות בבדיקת מיפוי לבבי, למעלה ממחצית הנבדקים עם עדות לחסימה קורונרית כלשהי בבדיקת MSCT הציגו תוצאות נורמליות בבדיקת MPI, רק ב-45% נמצאו תוצאות אבנורמליות בבדיקת MPI.

רק מחצית מהנגעים שזוהו בבדיקת MSCT, עשויים להיות בעלי משמעות המודינמית. אפילו בקרב חולים עם CAD חסימתי בבדיקת MSCT, ב-50% היו בדיקות MPI תקינות.

מנגד, למעלה ממחצית החולים עם בדיקת MPI תקינה, הציגו תוצאות אבנורמליות בבדיקת MSCT, ממצא המעיד כי בדיקת MPI תקינה אינה שוללת טרשת עורקים קורונרים.

בכל הנבדקים שעברו בדיקות אנגיוגרפיה, עם תוצאות MSCT תקינות, היו תוצאות אנגיוגרפיה תקינות, ומרביתם הציגו גם תוצאות תקינות בבדיקות MPI. תוצאות אבנורמליות בבדיקת MSCT, אושרו בבדיקת אנגיוגרפיה קונבנציונאלית בכל 49 הנבדקים שעברו את שתי הבדיקות.

הממצאים מדגישים את אי ההתאמה של שתי הבדיקות, ומדגישות את ההבדל בין טרשת עורקים ואיסכמיה, אך בנוסף מציבות דגש על האינפורמציה המשלימה שמספקים שני המבחנים. ממצאים אלו מאשרים כי חומרת היצרות מקומית בפני עצמה, אינה מספיקה בכדי להעיד על חשיבות המודינמית, של הפלאק הקורונרי.

החוקרים מאמינים כי בשימוש קליני, MSCT עשויה לשמש כבדיקה ראשונה, לפחות בחולים עם סיכון בינוני למחלה. בנוכחות בדיקת MSCT תקינה, ניתן לשלול מחלת עורקים קורונרית, אך במקרים בהם מאובחנת טרשת עורקים, יש מקום לשקול Sequential MSCT ומיפוי לבבי באמצעות בדיקת PET או SPECT. בנוכחות תוצאות חיוביות בבדיקת MSCT, אך בדיקת MPI תקינה, הנבדקים עשויים להיות מועמדים לטיפול אגרסיבי ושינוי גורמי סיכון, בעוד שאלו עם תוצאות אבנורמליות בבדיקת MPI, צריכים להיות מופנים לאנגיוגרפיה פולשנית עם רה-וסקולריזציה. נבדקים בסבירות גבוהה למחלת עורקים קורונרית, צריכים להיות מופנים ישירות לאנגיוגרפיה קונבנציונאלית.

אך במאמר מערכת צויין כי היכולת המוגבלת של אנגיוגרפיה באמצעות CT , בהגדרת הסיכון לשריר הלב לאיסכמיה, היא זו שמגבילה את יכולת הניבוי לתועלת של רה-וסקולריזציה. לפיכך, הערכת העומס האיסכמי בבדיקת MPI, כבדיקה ראשונה, ושמירת CT Angiography למקרים בהם יש סתירה בין התוצאות, עשויה להיות הדרך האופטימלית בחולים עם סיכון בינוני עד גבוה למחלת עורקים קורונרית.

שאלות רבות נותרו פתוחות סביב נושא החשיבות הקלינית של CT ו-MPI, לנוכח מבחנים קונבנציונאליים, נושא עלות מול תועלת, ועדיפויות החולים. מחקר הנערך בימים אלו, SPARC (Study of Myocardial Perfusion and Coronary Anatomy Imaging Roles in CAD) עשוי לספק מענה לחלק מהשאלות הללו.

לידיעה במדסקייפ