Cardio Thoracic Surgery

השימוש ב-Atacand לטיפול במצבי Pre-Hypertension (מתוך NEJM)





מ ו ד ע ה


מחקר חדש מצא כי טיפול במצבי Pre-Hypertension באמצעות Candesartan (Atacand), ממשפחת ARB (Angiotensin Receptor Blocker), מצמצם את ההתקדמות ליל”ד ממשי בתקופה של 4 שנים. Pre-Hypertension הוגדר בקווים המנחים של JNC-7 באשר לטיפול ביל”ד, במאי 2003, ומתייחס לחולים עם ל”ד סיסטולי בתחום 120-139 מ”מ כספית ול”ד דיאסטולי בתחום 80-90 מ”מ כספית. לא מדובר במצב הדורש טיפול בהעדר גורמי סיכון אחרים.

במחקר השתתפו 809 חולים עם מדדי ל”ד חוזרים של 130-139 מ”מ כספית על 85-89 מ”מ כספית, שחולקו באקראי לטיפול ב-Candesartan (N=409), או פלסבו (N=400), בכל יום, במשך שנתיים. כל המשתתפים קיבלו הסברים באשר לשינויי אורח חיים להורדת ל”ד, וכל משתתף שפיתח יל”ד קליני קיבל טיפול סטנדרטי ליל”ד (פרט ל-ARB). המדד העיקרי היה התפתחות יל”ד קליני.

מבין 809 המשתתפים המקוריים, נתונים היו זמינים עבור 772 (גיל ממוצע 48.5, 59.6% גברים, BMI ממוצע של 30). יל”ד התפתח במהלך השנתיים הראשונות ב-154 ממטופלי פלסבו ו-53 מטופלי Candesartan, ירידה של 66.3% ב-RR (P<0.001). לאחר מלוא 4 השנים, יל”ד התפתח ב-240 לעומת 208 משתתפים, בהתאמה, ירידה של 15.6% ב-RR (P<0.007). זמני החציון להתפתחות יל”ד עמדו על 2.2 (פלסבו) ו-3.3 (Candesartan) שנים.

שיעור תופעות הלוואי היה דומה בשתי הקבוצות.

לסיכום, החוקרים טוענים כי טיפול במצבי Pre-Hypertension באמצעות Candesartan יעיל במניעת או דחיית התפתחות יל”ד קליני, והטיפול נסבל היטב.

במאמר מערכת בנושא המחקר דנו בחלק מהמגבלות שלו וסיכמו כי דרושות עבודות נוספות בכדי לזהות את המטופלים בהם יש מקום לטיפול תרופתי ב-Pre-Hypertension. בינתיים, אורח חיים בריא נותר הבסיס העיקרי לטיפול.

NEJM published online before print 14th March 2006

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה